על משה קליין
שושלת הלימוד
דרכו של משה קליין בקריאת טקסטים עתיקים נובעת ממסורת אינטלקטואלית מסוימת. הוא למד ארבע שנים אצל ד״ר יעקב (״יאשה״) קליין ז״ל בסנט ג׳ונס קולג׳ שבאנאפוליס, ושם שמע גם הרצאות של עמיתו הקרוב של יאשה קליין, פרופ׳ ליאו שטראוס ז״ל. יאשה קליין ושטראוס עוצבו שניהם בידי מורם, אדמונד הוסרל, ושניהם הביאו עמם קשב זהיר לפני השטח של הטקסט — לאופן שבו יצירה מחוברת — קשב העומד מול ההנחה שחריגות על פני הטקסט מעידות בהכרח על תפרים של עריכה.
משה קליין תיעד את השושלת הזאת בדפוס כבר ב־1987, בפתח מאמרו על משנת עירובין פרק י:
״זכיתי לשבת ארבע שנים בבית מדרשו של יאשה קליין ב־St. John's College ושם שמעתי גם הרצאות של חברו פרו׳ שטראוס. שניהם הושפעו רבות על ידי מורם, פרופ׳ הוסרל.״
לאחר מכן למד בישיבה יוניברסיטי, ואחר כך אצל החכם הצרפתי־אלג׳יראי הרב ליאון אשכנזי (״מניטו״). לאחר שלמדו השניים יחד את המהר״ל כמה חודשים, ומשה קליין החל לראות פרקים נוספים של המשנה כמבנים ספרותיים מתוכננים, נתן לו הרב אשכנזי את מה שעתיד היה להיות מפעל חייו:
״מניטו סיפר לי שקיבל מסורת שפעם למדו את המשנה כולה בדרך שבה התחלתי אני לקרוא את אבות. אבל לפני כמה דורות אבדה הידיעה הזאת. הוא ביקש ממני להחזיר אותה על ידי זיהוי המבנה הספרותי של המשנה… מניטו נתן לי את מפעל חיי, שהגיע כעת רחוק יותר ממה שהוא צפה.״
מורה מוקדם נוסף היה הרב ד״ר אריה סטריקובסקי, שעמו כתב משה קליין לימים מאמר מחקרי על משנה שביעית פרק ז בספר היובל לכבוד משה ח׳ ויילר, ״גבורות הרמ״ח״ (ירושלים, תשמ״ח) — קליין תרם את הניתוח הספרותי־מבני וסטריקובסקי את הניתוח ההלכתי. בתחום המקרא היו שני מוריו העיקריים האנתרופולוגית מרי דאגלס ז״ל ויעקב מילגרום ז״ל, שפירושו לספר ויקרא בשלושה כרכים בסדרת Anchor Bible הוא עדיין ספר יסוד.
שיטתו של קליין שייכת גם למסורת פרשנית עתיקה בהרבה מזו של מוריו במאה העשרים. כותרת המשנה של המהדורה — ״סודרה כדרך המהר״ל מפראג״ — ממקמת את המפעל במפורש בשושלת של רבי יהודה ליווא בן בצלאל (בערך 1525–1609), שפירושיו לדברי חז״ל מתייחסים למאמרי החכמים כאל חיבורים מדויקים, שסדרם ומבנם הפנימי נושאים משמעות משל עצמם. ההכרה שסידור פני השטח של טקסט מסורתי הוא מעשה המחבר, ולא מקרה של מסירה, היא החוט השיטתי המקשר בין דרכו של המהר״ל במשנה ובין דרכו של קליין במשנה ובתורה. המשותף לשתיהן הוא קריאת הטקסט כפרשן הטוב ביותר של עצמו — כשהסמיכות המבנית, החזרה והסימטריה עושות את עבודת הפרשנות.
כיצד התפתח המחקר
המחקר החל במשנה, ולא במקרא. מאמרו הראשון של קליין בנושא הופיע ב־1982, ובין 1982 ל־1987 פרסם ארבעה מאמרים בעברית שהראו שפרקי המשנה חוברו בדפוסים טבלאיים דו־ממדיים, ולא כרשימות קוויות של הלכות. בהמשך התברר שהגישה חלה גם על התורה עצמה, ושהיא מניבה תיאור שיטתי של 86 היחידות הספרותיות של התורה.
ב־1992 הוציא קליין בהוצאה עצמית את ״המשנה כדרכה״, מהדורה טבלאית שלמה של המשנה בשלושה כרכים. חמש שנים אחר כך, באוגוסט 1997, קיבלה הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב את המהדורה לפרסום, בתנאי שקליין יגייס כ־25,000 דולר למימון הדפסה של 500 עותקים. קליין דחה את ההצעה, ובמקום זה הפיץ את המהדורה דרך chaver.com, שהוקם אז זה עתה — החלטה מוקדמת בזכות הפצה פתוחה ומקוונת של עבודה מחקרית, שהביאה מאז ליותר מ־100,000 הורדות, תפוצה הגדולה בשני סדרי גודל ממה שהמהדורה המודפסת הייתה משיגה.
שתי תעודות מן התקופה הזאת שמורות בארכיון. מכתב הקבלה מהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון (PDF), מיום 27 באוגוסט 1997, חתום בידי מנהל ההוצאה, פרופ׳ שמואל אחיטוב, ומודיע לקליין רשמית על החלטת ההוצאה לפרסם את ״המשנה כדרכה״. חמש עשרה שנה קודם לכן, בפברואר 1982, כתב הרב עדין שטיינזלץ לקבוצת לביא וביקש שיתמכו במחקרו של קליין על מסכת אבות. הוא כתב על העבודה ש״הוא מצליח להראות על קשרים ויחסים שלא היו נהירים וידועים קודם לכן״, ושנאה לקיבוץ ״שלא רק יסכים בשתיקה לעבודתו הרוחנית של חבר, אלא יעודד ויסייע בכך״: מכתב ההמלצה של הרב שטיינזלץ, 1982 (PDF).
מרי דאגלס, שעבודתה האנתרופולוגית על ספר ויקרא כמבנה טבעתי הגיעה באופן עצמאי לקריאה מבנית, ניהלה עם קליין התכתבות ממושכת בשנותיה האחרונות. כשהבינה שהניתוח דורש מומחיות מקראית שאין ביכולתה לספק כאנתרופולוגית העובדת בלונדון, הפנתה אותו אל מילגרום בירושלים. מילגרום, שגר בקרבת מקום, עבד עם קליין כשנתיים על הניתוח המבני שפורסם לבסוף. הוא אמר לקליין, בשיחה אישית, שהוא מצטער שלא ראה את הניתוח לפני שכתב את פירושו שלו.
כשמילגרום השתכנע מן הטיעון, הביא אותו אל העורך שלו, דייוויד נואל פרידמן — עורך סדרת Anchor Bible ומבכירי חוקרי המקרא האמריקנים במאה העשרים. פרידמן כינה את הניתוח ״אתגר למחקר המקובל״ ודאג לפרסומו ב־The Biblical Historian, כתב עת חדש שהקים במסגרת Biblical Colloquium West, ובמערכתו היו רונלד הנדל, ריצ׳רד אליוט פרידמן, ויליאם פרופ וזיוני זביט. כתב העת יצא רק פעמיים, לא נרשם בקטלוגים רבים, והמאמר כמעט אבד. לבסוף פורסם בהוצאת SBL Press, בכרך לכבוד מורשתו של מילגרום — שלוש עשרה שנה אחרי שהתקבל לראשונה, ב־2002.
לצד המחקר שפורסם, לימד קליין את השיטה במשך עשרות שנים, באופן לא רשמי, בחוגים קטנים של תלמידים בירושלים וברשת — חלקם לומדים אצלו עשרים שנה ויותר. כמה מן התלמידים האלה מיישמים את הגישה בהוראה ובכתיבה שלהם.
שותפים למחקר
פול ג׳ הוקינג השלים ב־2021 דוקטורט באוניברסיטת צ׳סטר בהנחיית פרופ׳ פיליפ אלכסנדר. עבודת הדוקטורט, A New and Living Way: A Study of Leviticus as Rhetoric — A Multi-Disciplinary Critique of Moshe Kline's Approach to the Reading and the Writing of the Book, היא הערכה מחקרית באורך ספר של שיטת החיבור שקליין מזהה, כפי שהיא חלה על ספר ויקרא, והיא נשענת על ביקורת רטורית, ביקורת ספרותית וניתוח שיח. היא שמורה במאגר של אוניברסיטת צ׳סטר ויצאה לאור גם בכריכה רכה (2021). הוקינג שותף כיום לכתיבת עבודותיו האחרונות של קליין שעברו ביקורת עמיתים, ובהן מאמרם המשותף ב־JBL משנת 2025 על המחצית השנייה של ספר הברית בספר שמות. הוקינג משמש גם סוקר מבני לסדרת הפירושים לספר ויקרא, שכתיבתה נמשכת.
הרב ד״ר אריה סטריקובסקי היה מורה מוקדם ובן שיח מחקרי לאורך שנים. קליין וסטריקובסקי כתבו יחד מאמר על משנה שביעית פרק ז בספר היובל לכבוד ויילר, ״גבורות הרמ״ח״ (ירושלים, תשמ״ח), קליין את הניתוח הספרותי־מבני וסטריקובסקי את הניתוח ההלכתי. לימים השתמש סטריקובסקי בעימוד המבני של קליין במאמרו על משנה תענית בכתב העת ״נטועים״ (תשנ״ה), ושם קבע שלצורכי ניתוח עימוד זה עדיף על החלוקה המסורתית למשניות.
דאג ואן דורן, כומר וחוקר מן המסורת הנוצרית הרפורמית, שילב את שיטתו של קליין בדרשותיו ובהוראתו, בעיקר בספר ויקרא. מעורבותו היא דוגמה למסגרת מחקרית שנוצרה במסורת האקדמית היהודית ונקלטה ויושמה גם מעבר לגבולות האמונה שבה נוצרה.
השערת התורה הארוגה בקצרה
השערת התורה הארוגה טוענת שהתורה היא חיבור אחד בעל אחדות אדריכלית, הבנוי מ־86 יחידות ספרותיות הערוכות כאריגים דו־ממדיים. כל יחידה ניתנת לזיהוי בשלמותה המבנית הפנימית ובסימני גבול ברורים; משמעותה נגזרת ממקומה באריג, ולא רק מקריאתה הקווית.
ההשערה עוסקת באותן תופעות טקסטואליות שבהן עוסקת תורת התעודות — חילופי שמות האל, הכפילויות, השינויים באוצר המילים ובמשלב — אבל מסבירה אותן כחלק מתכנון מכוון של החיבור, ולא כעדות לידיים עורכות שבאו זו אחר זו. הטענה ניתנת להפרכה, והיא נשענת על האפשרות לזהות את 86 היחידות ועל הסדירויות שהן מראות.
התורה המלאה במבנה הארוג, ״התורה כדרכה״, זמינה להורדה חינם כקובץ PDF. הפירושים לכל יחידה מתפרסמים בהדרגה ב־chaver.com/torah-weave (באנגלית). מערך הנתונים של כל 86 היחידות זמין בפורמט JSON ו־CSV ברישיון Creative Commons.
פרסומים נבחרים
מאמרים שעברו ביקורת עמיתים
באנגלית
Paul J. Hocking and Moshe Kline, "The Covenant Code: A New Way of Reading the Writing," Journal of Biblical Literature 144, no. 2 (2025): 217–239. DOI: 10.15699/jbl.144.2.2025.2
Moshe Kline, "The Editor Was Nodding: A Reading of Leviticus 19 in Memory of Mary Douglas," Journal of Hebrew Scriptures 8 (2008), article 17, 1–59. DOI: 10.5508/jhs.2008.v8.a17
Moshe Kline, “Structure is Theology: The Composition of Leviticus,” pp. 225–264 in Current Issues in Priestly and Related Literature: The Legacy of Jacob Milgrom and Beyond (SBL Press, 2015). מאמר זה הוא פרויקט המחקר האחרון שיעקב מילגרום הנחה בעצמו וקיבל לפני מותו. הכרך הוא פרסום רשמי של SBL Press בשיח המודרני המוביל על הספרות הכוהנית, ומאמרו של קליין מופיע בו כאחת העבודות הממשיכות את מורשתו של מילגרום. הכרך מפנה אל chaver.com בכתובתו בארבע הערות שוליים (עמ׳ 225–227) כמאגר העיקרי של נתוני התורה והמשנה המובנים שעליהם נשען הניתוח — וכך נעשה האתר להפניה מודפסת וקבועה בספרות האקדמית שעברה ביקורת עמיתים. לנוסח שפורסם (PDF, באנגלית).
בעברית
משה קליין, ״מה נאה משנה זו״, עמודים 438 (תשמ״ב), עמ׳ 306. פרסומו הראשון של קליין על המבנה הספרותי של המשנה. מובא אצל יהודה שוורץ, שנתון שאנן טו (תש״ע).
משה קליין, ״אין בין — פתח לפנימיות המשנה״, ביקורים, בעריכת הרב אהרן שמש ז״ל, 1984. ניתוח מבני של משנה מגילה פרק א ושל רצף ״אין בין״, כפתח לממדים הפנימיים של המבנה הדו־ממדי של המשנה. Academia.edu · PDF באתר
משה קליין, ״משנת שביעית — מבנה פרק ג׳״, שמעתין, 1987. המבנה הספרותי הדו־ממדי של הפרק השלישי במשנה שביעית. Academia.edu · PDF באתר
משה קליין, ״כל חלקי הבית אחוזים זה בזה: משנת עירובין פרק עשירי״, עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי יד (תשמ״ז), עמ׳ 5–28. JSTOR: 24158735 · Academia.edu · PDF באתר
משה קליין ואריה סטריקובסקי, ״משנה שביעית פרק ז׳״, בתוך: גבורות הרמ״ח: ספר היובל לכבוד משה ח׳ ויילר (ירושלים, תשמ״ח). ניתוח ספרותי־מבני (קליין) וניתוח הלכתי (סטריקובסקי).
הרצאות בכנסים
Paul Hocking and Moshe Kline, "The Covenant Code: A New Way of Reading the Ancient Writing"הרצאה במושב Stylistics and the Hebrew Bible בכנס הבינלאומי של Society of Biblical Literature בשנת 2022, זלצבורג, אוסטריה. ההרצאה פותחה לימים למאמר ב־JBL משנת 2025 שלעיל.
Moshe Kline, "And the Lord Spoke to Moses in Tables"הרצאה בכנס Bible Conference on Moses ב־New York Theological Seminary, 18 בנובמבר 2010, בהזמנת פרופ׳ ג׳ין הי האן, שעמד בראש מושב ה־SBL משנת 2005 המתואר להלן ושמר על קשר מכתבים עם קליין בשנים שבינתיים. ההרצאה טוענת שבתורה יש שני קולות — קול האל וקולו של משה — הנשמעים דרך שני סוגי קריאה: משה המחוקק מיוצג בקריאה הקווית הרגילה, ואילו משה הנביא שמע את קול האל שלא באופן קווי, כשלם אחד (גשטלט), והטקסט מייצג זאת בטבלאות. קליין בחן את ימי הבריאה, את האותות (המכות) במצרים ואת עשרת הדברים כשלוש הדוגמאות הברורות ביותר לאריגים טקסטואליים. בין חברי הפאנל היו Mary Chilton Callaway (Fordham), Ellen Frankel (לשעבר מנכ״לית Jewish Publication Society), Tom Boomershine (Network of Biblical Storytellers) ו־Åke Viberg (Stockholm School of Theology).
Moshe Kline, "The Structured Mishnah"הרצאה לפני הפקולטה לתלמוד של בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ב־21 במרץ 2005, בהזמנת פרופ׳ יואל רות. ההרצאה פורסמה לאחר מכן כמבוא האנגלי ל״המשנה כדרכה״. שמורה ב־Academia.edu.
Moshe Kline, "Reading Deuteronomy 21:10–25:4 as a Table: An Examination of the Literary Structure of Biblical Legal Codes"הרצאה במושב Deuteronomistic Literature (בראשות ג׳ין הי האן, New York Theological Seminary) בכנס השנתי של Mid-Atlantic American Academy of Religion and Society of Biblical Literature, מלון הייאט ריג׳נסי, ניו ברנזוויק, ניו ג׳רזי, 3–4 במרץ 2005. ההרצאה פיתחה את גישת הקריאה הטבלאית לחומר החוקי במקרא, שהורחבה לימים במאמר ב־JBL משנת 2025 על ספר הברית.
ספרים
Moshe Kline, Before Chapter and Verse: Reading the Woven Torah (Kindle Direct Publishing, 2022). זמין באמזון; זמין גם כ־PDF חינם ב־chaver.com (באנגלית).
משה קליין, המשנה כדרכה: משנת רבי יהודה הנשיא, סודרה כדרך המהר״ל מפראג (הוצאת המחבר, ירושלים, תשנ״ב). מהדורה שלמה של יותר מ־500 פרקי המשנה בצורתם הטבלאית המקורית, עם קידוד צבעים הממפה את דפוסי השתי והערב המבניים בכמחצית מן הפרקים. הכותרת ממקמת את המפעל במסורת הפרשנית של רבי יהודה ליווא בן בצלאל, המהר״ל מפראג (בערך 1525–1609), שראה בטקסטים של חז״ל חיבורים מובנים ולא אוסף של חומרים שנצברו. המבוא האנגלי למהדורה הוא ההרצאה שנשא קליין לפני הפקולטה לתלמוד של בית המדרש לרבנים באמריקה במרץ 2005, בהזמנת פרופ׳ יואל רות. באוגוסט 1997 קיבלה הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, בניהולו של פרופ׳ שמואל אחיטוב, את המהדורה לפרסום, על פי המלצתם של פרופ׳ שמא פרידמן (JTS / בר־אילן) ופרופ׳ דניאל בויארין (אוניברסיטת קליפורניה בברקלי), ובעידוד נוסף של פרופ׳ דוד וייס הלבני (קולומביה / JTS) ופרופ׳ שלמה זלמן הבלין (בר־אילן). ההוצאה דרשה מקליין להשיג מענק של כ־25,000 דולר להדפסת 500 עותקים. קליין בחר במקום זה להפיץ את המהדורה ברשת דרך chaver.com, שהוקם אז זה עתה; מאז הורדו ממנה יותר מ־100,000 עותקים. המהדורה הומלצה רשמית על ידי משרד החינוך, והיא רשומה בספרייה הלאומית בשלושה כרכים מודפסים (סדר זרעים, סדר מועד, סדר נזיקין). המהדורה הדיגיטלית המלאה זמינה חינם ב־chaver.com וב־Academia.edu. הערך הראשי על המשנה בוויקיפדיה העברית מפנה אל המהדורה כקישור חיצוני, ופרויקט הפירוש הפתוח למשנה בוויקיטקסט מקשר אליה כאחד ממקורות המשנה המקוונים העיקריים.
Moshe Kline, The Esoteric Woven Torah: An Alternative to the Documentary Hypothesis. לקריאת ה־PDF (באנגלית).
מערכי נתונים
Moshe Kline, Torah Literary Units Dataset: The 86 Literary Units of the Pentateuch (2026). מערך נתונים מבני שלם של כל 86 היחידות הספרותיות, עם מפות תאים ברמת הפסוק ל־600 התאים המבניים. בפורמט JSON ו־CSV, ברישיון CC BY 4.0. DOI: 10.5281/zenodo.19625073
Moshe Kline, The Structured Mishnah Dataset: 525 Chapters in Two-Dimensional Literary Format (2026). טקסט לכל תא וסימון של הסימנים הספרותיים (אופקיים, אנכיים, סגירות, כיאסטיים והקבלות פנימיות) בכל 525 פרקי המשנה. בפורמט JSON, ברישיון CC BY 4.0. DOI: 10.5281/zenodo.20179532
מאמרים וחומרים נוספים
רשימה מלאה של מאמרים, הרצאות וחומרי עבודה מתעדכנת בדף של קליין ב־Academia.edu.
מה נאמר על העבודה
״באמצעות מילים חוזרות וכיאזמים פנימיים, ומעל לכל באמצעות בחירת המרכז, נקודת המשען שסביבה בנוי המבנה הקונצנטרי, מתגלה המגמה האידאולוגית של כל מחבר. במילה אחת: המבנה הוא תאולוגיה.״
״אני אוהבת את הניתוח שלך של מן האל אל האדם / מן האדם אל האל, ואלמד אותו… אם הספר הוא טבעת בנויה היטב, עם סגירה שחוזרת אל ההתחלה, ועם טבעות תואמות לכל אורכו, הוא עדיין יהיה השלכה נאה של המשכן.״
״אתגר למחקר המקובל.״
״הראיות ממקרה המבחן המסוים מספיקות כדי לאשר את סבירותה (את תוקפה ואת מהימנותה) של הצעת החיבור של קליין, אם כי יש לציין כמה הסתייגויות.״
—
״הניתוח של קליין והראיות הספרותיות שלו קפדניים ומרשימים, ואני משוכנע בתוקפה ובמהימנותה של התזה שלו לגבי התורה כולה בצורתה הסופית.״
״דאגלס כבר חוללה מהפכה בחשיבתי על ספר ויקרא כמעין ׳שיר תבנית׳, צורת אמנות ספרותית שבה הכתיבה עצמה מעוצבת בדמות נושאה העיקרי — ובמקרה זה, המשכן… קליין… העלה את רעיונותיה של דאגלס לרמה אחרת בספר ויקרא, אבל עשה זאת בתורה כולה. לא רק ספר ויקרא מעוצב בדמות המשכן: ספר בראשית מעוצב לפי שבוע הבריאה, ספר שמות לפי המקדש השמימי, ספר במדבר לפי מחנה ישראל, וספר דברים לפי השבטים על הר עיבל והר גריזים.״
״שנות השמונים והתשעים משכו לירושלים מוחות מקוריים רבים. אחד מהם, משה קליין… הקדיש את עצמו לחיפוש של תורה לשמה אחר המבנה של המשנה. תמיד סיקרן אותי כל מי שמסוגל לדבר על ליאו שטראוס, על המהר״ל ועל המשנה במשפט אחד.״
״נטלתי את עימוד המשנה של ר׳ משה קליין והתאמתיו לצרכי המאמר… בעוד שהחלוקה המסורתית של הפרק למשניות אינה מקורית ואינה מסייעת בחלוקת הפרק לנושאיו ותכניו, הרי החלוקה של קליין עונה על צורך זה.״
״הגישה הזאת למשנה פותחה כבר על ידי אלבוגן, מייסד חקר התלמוד המודרני, והוזנחה מאז. כיום היא חוזרת ומתעוררת במאמרים של פרופ׳ נועם זוהר, הרב ד״ר אברהם וולפיש, הרב ד״ר יעקב נגן, הרב ד״ר דב ברקוביץ, ד״ר יאיר אלדן, הרב יצחק בן פזי ומשה קליין. הכותבים הנ״ל איששו את המתודה החדשה בשורה ארוכה של מאמרים וספרים…״
״רבות נתעסקו בדורות הראשונים בדבר הדיוק בלשון המשנה, אך פחות נכתב בדבר הדיוק שבעריכתה. ומתוך שלמדתי בספרו של משה קליין ׳המשנה כדרכה׳, המביא את המהר״ל בפירושו לפרק ראשון במסכת אבות ומרחיב את השיטה גם לשאר פרקי המשנה, נתעוררתי לעיין במסר הטמון לעניות דעתי בדרך עריכת הפרקים שבמשנה.״
״משה קליין מזהה תבנית ספרותית גם בפרק שלם, ולא רק במשנה הבודדת. לדעתו, פרקי־המשנה נבנו על יסוד שיקולים ספרותיים, הקושרים בין הצורה לבין התוכן.״
מאיפה להתחיל
קוראים חדשים יכולים להתחיל באחד מאלה:
- מדוע יש לאל שני שמות במקרא? — נקודת כניסה נגישה
- סתירות במקרא — והסברן מן המבנה
- מפת ספר בראשית — הסקירה המבנית המלאה
- הורדת ״התורה כדרכה״ (PDF חינם)
יצירת קשר
משה קליין ישמח לקבל פניות מקוראים, מחוקרים, מתלמידים ומאנשי דת. אפשר לפנות אליו דרך דף יצירת הקשר (באנגלית).
משה קליין (נולד ב־1945) הוא חוקר מקרא עצמאי, שעבודתו במשך יותר מארבעה עשורים הוכיחה שטקסטים יסודיים של הספרות היהודית הקלאסית — חמשת חומשי התורה והמשנה — חוברו כיצירות ספרותיות מובנות, הבנויות מיחידות נפרדות הערוכות כאריגים דו־ממדיים. מחקרו החל במשנה בשנות השמונים, ובהמשך התרחב לתורה, ובה זיהה 86 יחידות כאלה. עבודתו שפורסמה מציעה חלופה לתורת התעודות — לא בדחיית ההבחנה שיש במקרא מעברי סגנון וסיפורים מקבילים, אלא בכך שהיא מראה שתופעות אלה הן סימנים לתכנון ספרותי מכוון, ולא עדות לכמה מקורות שנערכו יחד.
מחקריו פורסמו בתחום המקרא ב־Journal of Biblical Literature, ב־Journal of Hebrew Scriptures ובהוצאת SBL Press, ובתחום המשנה ב״עלי ספר״, ב״שמעתין״, ב״ביקורים״ וב״עמודים״, החל משנת 1982. הוא גם מחבר המהדורה הטבלאית של המשנה ״המשנה כדרכה״ (1992) ושל הפירוש לתורה Before Chapter and Verse: Reading the Woven Torah (2022). הוא גר בירושלים.