מסכת תרומות

פרק ג

1א
(א) התורם קשות ונמצאת מרה
אבטיח ונמצא סרוח
תרומה ויחזר ויתרם

1ב
התורם חבית שליין
ונמצאת שלחמץ
אם ידוע שהיתה שלחמץ
עד שלא תרמה
אינה תרומה
אם משתרמה החמיצה
הרי זו תרומה
אם ספק תרומה ויחזר ויתרם
הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה
ואין חיבין עליה חמש
וכן השניה

1ג
(ב) נפלה אחת מהן לתוך
החלין אינה מדמעתן
נפלה שניה למקום אחר
אינה מדמעתן
נפלו שתיהן למקום אחד
מדמעות כקטנה שבשתיהן

2א
(ג) השתפין שתרמו זה אחר זה
רבי עקיבא אומר
תרומת שניהם תרומה
וחכמים אומרים
תרומת הראשון תרומה
רבי יוסי אומר
אם תרם הראשון כשעור
אין תרומת השני תרומה
ואם לא תרם הראשון כשעור
תרומת השני תרומה

2ב
(ד) במה דברים אמורים
בשלא דבר
אבל הרשה את בן ביתו
או את עבדו או את שפחתו לתרום
תרומתו תרומה
בטל
אם עד שלא תרם בטל
אין תרומתו תרומה
ואם משתרם בטל תרומתו תרומה

2ג
הפועלים אין להן רשות לתרום
חוץ מן הדרוכות
שהן מטמאים את הגת מיד

3א
(ה) האומר תרומת הכרי זה בתוכו
ומעשרותיו בתוכו
תרומת מעשר זה בתוכו
רבי שמעון אומר קרא שם
וחכמים אומרים
עד שיאמר בצפונו או בדרומו
רבי אלעזר חסמא אומר
האומר תרומת הכרי ממנו עליו
קרא שם
רבי אליעזר בן יעקב אומר
האומר עשור מעשר זה
עשוי תרומת מעשר עליו
קרא שם

3ב
(ו) המקדים תרומה לבכורים
מעשר ראשון לתרומה
מעשר שני לראשון
אף על פי שהוא עובר בלא תעשה
מה שעשה עשוי
שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר
(ז) ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה
זה קרוי תרומה וראשית
וזה קרוי תרומה וראשית
אלא יקדמו הבכורים
שהן בכורים לכל
ותרומה לראשון שהיא ראשית
ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית

3ג
(ח) המתכון לומר תרומה ואמר מעשר
מעשר ואמר תרומה
עולה ואמר שלמים
שלמים ואמר עולה
שאיני נכנס לבית זה ואמר לזה
שאיני נהנה לזה ואמר לזה
לא אמר כלום
עד שיהיו פיו ולבו שוין

4א
הנכרי והכותי תרומתן תרומה
ומעשרותיהן מעשר
והקדשן הקדש

4ב
רבי יהודה אומר
אין לנכרי כרם רבעי
וחכמים אומרים יש לו

4ג
תרומת הנכרי מדמעת
וחיבים עליה חמש
ורבי שמעון פוטר