מסכת שביעית

פרק ז

1א
(א) כלל גדול אמרו בשביעית
כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה
וממין הצובעים
ואינו מתקים בארץ
יש לו שביעית ולדמיו שביעית
יש לו בעור ולדמיו בעור
ואיזה זה
עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה
העלשין והכרישין והרגילה ונץ החלב
ומאכל בהמה החוחים והדרדרים
וממין הצובעים
ספיחי אסטיס וקוצה
יש להם שביעית ולדמיהן שביעית
יש להם בעור ולדמיהן בעור

1ב
(ב) ועוד כלל אחר אמרו
כל שאינו מאכל אדם ומאכל בהמה
וממין הצובעין
ומתקים בארץ
יש לו שביעית ולדמיו שביעית
אין לו בעור ואין לדמיו בעור
אי זהו
עקר הלוף השוטה ועקר הדנדנה
והעקרבנין והחלביצין
והבכריא
וממין הצובעים
הפואה והרכפה
יש להם שביעית ולדמיהן שביעית
אין להם בעור ולא לדמיהן בעור
רבי מאיר אומר
דמיהן מתבערין עד ראש השנה
אמרו לו להן אין בעור קל וחומר לדמיהן

1ג
(ג) קלפי רמון והנץ שלו
קלפי אגוזים והגלעינין
יש להם שביעית ולדמיהן שביעית

2א
הצבע צובע לעצמו
ולא יצבע בשכר
שאין עושים סחורה בפרות שביעית
ולא בבכורות ולא בתרומות
ולא בנבלות ולא בטרפות
ולא בשקצים ולא ברמשים

2ב
ולא יהיה לוקח ירקות שדה
ומוכר בשוק
אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו
לקח לעצמו והותיר
מתר למכרן
(ד) לקח בכור למשתה בנו או לרגל
ולא צרך לו
מתר למכרו

2ג
צדי חיה עופות ודגים
שנזדמנו להם מיני טמאין
מתרים למכרן
רבי יהודה אומר
אף מי שנתמנה לו לפי דרכו
לוקח ומוכר
ובלבד שלא תהא אמנותו בכך
וחכמים אוסרין

3א
(ה) לולבי זרדים והחרובין
יש להם שביעית ולדמיהן שביעית
יש להן בעור ולדמיהן בעור

3ב
לולבי האלה והבטנה והאטדין
יש להם שביעית ולדמיהן שביעית
אין להם בעור ולא לדמיהן בעור
אבל לעלין יש בעור מפני שנושרין מאביהן

3ג
(ו) הורד והכפר והקטף והלטם
יש להם שביעית ולדמיהן שביעית
רבי שמעון אומר
אין לקטף שביעית
מפני שאינו פרי

4א
(ז) ורד חדש שכבשו בשמן ישן
ילקט את הורד
וישן בחדש
חיב בבעור
חרובים חדשים שכבשן ביין ישן
וישנים בחדש
חיבין בבעור

4ב
זה הכלל
כל שהוא בנותן טעם
חיב לבער מין בשאינו מינו
ומין במינו
כל שהוא

4ג
שביעית אוסרת כל שהוא במינה
ושלא במינה
בנותן טעם