2א
A (ב) הטומן את הלוף בשביעית
רבי מאיר אומר
לא יפחת מסאתים עד גבה שלשה טפחים
וטפח עפר על גביו
וחכמים אומרים
לא יפחת מארבעת קבים עד גבה טפח
וטפח עפר על גביו
וטומנו במקום דריסת אדם
B (ג) לוף שעברה עליו שביעית
רבי אליעזר אומר
אם לקטו העניים את עליו לקטו
ואם לאו יעשה חשבון עם העניים
רבי יהושע אומר
אם לקטו העניים את עליו לקטו
ואם לאו אין לעניים עליו חשבון | 2ב
A (ד) לוף שלערב שביעית שנכנס לשביעית
וכן בצלים הקיצונים וכן פואה שלעדית
בית שמאי אומרים
עוקרין אותן במארופות שלעץ
ובית הלל אומרים
בקרדמות שלמתכות
ומודים בפואה שלצלעות
שעוקרין אותה בקרדמות שלמתכות
B (ה) מאימתי מתר אדם לקח לוף במוצאי שביעית
רבי יהודה אומר
מיד
וחכמים אומרים
משירבה החדש |
3א
A (ו) אלו כלים שאין האמן רשאי למכרם בשביעית
מחרשה וכל כליה העל והמזרה והדקר
אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה
זה הכלל
כל שמלאכתו מיחדת לעברה אסור
לאסור ולהתר מתר
B (ז) היוצר מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין
שכן דרכו להביא מן ההפקר
ואם הביא יותר מכאן מתר
ומוכר לגוי בארץ ולישראל בחוצה לארץ | 3ב
A (ח) בית שמאי אומרים
לא ימכר לו פרה חורשת בשביעית
ובית הלל מתירין
מפני שהוא יכול לשחטה
B מוכר לו פרות אפלו בשעת הזרע
ומשאיל לו סאתו
אף על פי שהוא יודע שיש לו גרן
ופורט לו מעות
אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים
וכלן בפרוש אסורין |