1א
A (א) הפאה נתנת במחבר לקרקע
בדלית ובדקל
בעל הבית מוריד ומחלק לעניים
רבי שמעון אומר
אף בחליקי אגוזים
B אפלו תשעים ותשעה אומרים לחלק
ואחד אומר לבז
לזה שומעין
שאמר כהלכה
(ב) בדלית ובדקל אינו כן
אפלו תשעים ותשעה אומרים לבז
ואחד אומר לחלק
לזה שומעין
שאמר כהלכה | 1ב
A (ג) נטל מקצת הפאה וזרקה על השאר
אין לו בה כלום
נפל לו עליה ופרס טליתו עליה
מעבירין אותה הימנו
וכן בלקט וכן בעמר השכחה
B (ד) פאה אין קוצרין אותה במגלות
ואין עוקרין אותה בקרדמות
כדי שלא יכו איש את רעהו |
3א
A (ו) נכרי שקצר את שדהו
ואחר כך נתגיר
פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה
רבי יהודה מחיב בשכחה
שאין השכחה אלא בשעת העמור
B (ז) הקדיש קמה ופדה קמה חיב
עמרין ופדה עמרין חיב
קמה ופדה עמרין פטורה
שבשעת חובתה היתה פטורה
(ח) כיוצא בו המקדיש פרותיו
עד שלא באו לעונת המעשרות ופדאן חיבין
משבאו לעונת המעשרות ופדאן חיבין
הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגזבר
ואחר כך פדאן
פטורין
שבשעת חובתן היו פטורין
C (ט) מי שלקט את הפאה ואמר
הרי זו לאיש פלוני עני
רבי אליעזר אומר
זכה לו
וחכמים אומרים
יתננה לעני שנמצא ראשון | 3ב
A הלקט והשכחה והפאה שלנכרי
חיב במעשרות
אלא אם כן הפקיר
B (י) איזהו לקט
הנושר בשעת הקצירה
היה קוצר
קצר מלא ידו תלש מלא קמצו
הכהו קוץ ונפל מידו לארץ
הרי הוא שלבעל הבית
תוך היד ותוך המגל לעניים
אחר היד ואחר המגל לבעל הבית
ראש היד וראש המגל
רבי ישמעאל אומר לעניים
רבי עקיבא אומר לבעל הבית
C (יא) חרי הנמלים שבתוך הקמה
הרי הן שלבעל הבית
שלאחר הקוצרים
העליונים לעניים
והתחתונים שלבעל הבית
רבי מאיר אומר הכל לעניים
שספק לקט לקט |