מסכת פאה

פרק א


A
(א) אלו דברים
שאין להם שעור
הפאה
והבכורים
והראיון
וגמילות חסדים
ותלמוד תורה
B
אלו דברים
שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה
והקרן קימת לו לעולם הבא
כבוד אב ואם
וגמילות חסדים
והבאת שלום בין אדם לחברו
ותלמוד תורה כנגד כלם


A
(ב) אין פוחתין לפאה מששים
ואף על פי שאמרו
אין לפאה שעור
הכל לפי גדל השדה
ולפי רב העניים
ולפי רב הענווה
B
(ג) נותנין פאה מתחלת השדה
ומאמצעה
רבי שמעון אומר
ובלבד שיתן בסוף כשעור
רבי יהודה אומר
אם שיר קלח אחד
סומך לו משום פאה
ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר


A
(ד) כלל אמרו בפאה
כל שהוא אכל ונשמר
וגדוליו מן הארץ
ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום
חיב בפאה
והתבואה והקטניות בכלל זה
B
(ה) ובאילן
האוג והחרובין
והאגוזים והשקדים
והגפנים והרמונים
והזיתים והתמרים
חיבין פאה


A
(ו) לעולם הוא נותן משום פאה
ופטור מן המעשרות
עד שימרח
B
ונותן משום הפקר
ופטור מן המעשרות
עד שימרח


A
ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות
ופטור מן המעשרות
עד שימרח
B
ונוטל מן הגרן וזורע
ופטור מן המעשרות
עד שימרח
דברי רבי עקיבא


A
כהן ולוי שלקחו את הגרן
המעשרות שלהם
עד שימרח
B המקדיש ופודה
חיב במעשרות
עד שימרח הגזבר