מסכת ערלה

פרק ב

1א
A (א) התרומה ותרומת מעשר שלדמאי החלה והבכורים
עולים באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים
B הערלה וכלאי הכרם
עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה
ואינו צריך להרים
רבי שמעון אומר
אינן מצטרפין
רבי אליעזר אומר
מצטרפין בנותן טעם אבל לא לאסור

1ב
A (ב) התרומה מעלהאת הערלה והערלה את התרומה
כיצד
סאה תרומה שנפלה למאה
ואחר כך נפלו שלשה קבין ערלה
או שלשה קבין כלאי הכרם
זו היא שהתרומה מעלה את הערלה
והערלה את התרומה
B (ג) הערלה מעלה את הכלאים
והכלאים את הערלה והערלה את הערלה כיצד
סאה ערלה שנפלה למאתים
ואחר כך נפלה סאה ועוד ערלה
או סאה ועוד שלכלאי הכרם
זו היא שהערלה מעלה את הכלאים
והכלאים את הערלה והערלה את הערלה

2א
A (ד) כל המחמץ והמתבל והמדמע
בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם
אסור
ובית שמאי אומרים אף מטמא
ובית הלל אומרים
לעולם אינו מטמא
עד שיהא בו כביצה
(ה) דוסתאי איש כפר יתמה
היה מתלמידי בית שמאי ואמר
שמעתי משמאי הזקן שאמר
לעולם אינו מטמא
עד שיהא בו כביצהB   (ו) ולמה אמרו
כל המחמץ והמתבל והמדמע
להחמיר מין במינו
להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו
כיצד
שאור שלחטים
שנפל לתוך עיסת חטים
ויש בו כדי לחמץ
בין שיש בו לעלות באחד ומאה
ובין שאין בו לעלות באחד ומאה
אסור
אין בו לעלות באחד ומאה
בין שיש בו כדי לחמץ
בין שאין בו כדי לחמץ אסור
(ז) להקל ולהחמיר
מין בשאינו מינו כיצד
כגון גריסין שנתבשלו עם עדשים
ויש בהם בנותן טעם
בין שיש בהם לעלות באחד ומאה
ובין שאין בהם לעלות באחד ומאה
אסור
אין בהם בנותן טעם
בין שיש בהם לעלות באחד ומאה
ובין שאין בהם לעלות באחד ומאה
מתר

2ב
A (ח) שאור שלחלין
שנפל לתוך עיסה
ויש בו כדי לחמץ
ואחר כך נפל שאור שלתרומה
או שאור שלכלאי הכרם
ויש בו כדי לחמץ
אסור
(ט) שאור שלחלין
שנפל לתוך עיסה וחמצה
ואחר כך נפל שאור שלתרומה
או שאור שלכלאי הכרם
ויש בו כדי לחמץ אסור
רבי שמעון מתיר
B   (י) תבלין
שנים ושלשה שמות
ממין אחד או משלשה
אסור ומצטרפין
רבי שמעון אומר
שנים ושלשה שמות ממין אחד
או שני מינין משם אחד
אינן מצטרפין

2ג
A (יא) שאור שלחלין ושלתרומה
שנפלו לתוך עיסה
לא בזה כדי לחמץ
ולא בזה כדי לחמץ
נצטרפו וחמצו
רבי אליעזר אומר
אחר האחרון אני בא
וחכמים אומרים
בין שנפל אסור בתחלה בין בסוף
לעולם אינו אוסר
עד שיהא בו כדי לחמץ
(יב) יועזר איש הבירה
היה מתלמידי בית שמאי ואמר
שאלתי את רבן גמליאל הזקן
עומד בשער המזרח ואמר
לעולם אינו אוסר
עד שיהא בו כדי לחמץB   (יג) כלים שסכן בשמן טמא
וחזר וסכן בשמן טהור
או שסכן בשמן טהור
וחזר וסכן בשמן טמא
רבי אליעזר אומר
אחר הראשון אני בא
וחכמים אומרים אחר האחרון

3א
A (יד) שאור שלתרומה ושלכלאי הכרם
שנפלו לתוך עיסה
לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ ונצטרפו וחמצו
אסור לזרים ומתר לכהנים
רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים
B (טו) תבלין שלתרומה ושלכלאי הכרם שנפלו בקדרה
לא באלו כדי לתבל ולא באלו כדי לתבל
ונצטרפו ותבלו
אסור לזרים ומתר לכהנים
רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים

3ב
A (טז) חתיכה שלקדשי קדשים שלפגול ושלנותר
שנתבשלו עם החתיכות
אסור לזרים ומתר לכהנים
רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים
B (יז) בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים
שנתבשלו עם בשר התאוה
אסור לתמאים ומתר לטהורים