מסכת ערלה

פרק א


A
(א) הנוטע לסיג ולקורות פטור מן הערלה
רבי יוסי אומר
אפלו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסיג
הפנימי חיב והחיצון פטור
B
(ב) עת שבאו אבותינו לארץ
מצאו נטוע פטור
נטעו אף על פי שלא כבשו חיב


A
הנוטע לרבים חיב
רבי יהודה פוטר
B
הנוטע ברשות הרבים
והנכרי שנטע והגזלן שנטע
והנוטע בספינה והעולה מאליו
חיב בערלה


A
(ג) אילן שנעקר והסלע עמו
שטפו נהר והסלע עמו
אם יכול לחיות פטור ואם לאו חיב
B
נעקר הסלע מצדו
או שזעזעתו המחרשה או שזעזעו ועשאו בעפר
אם יכול לחיות פטור ואם לאו חיב


A
(ד) אילן שנעקר ונשתיר בו שרש פטור
וכמה יהא השרש
רבן ]שמעון בן[ גמליאל אומר
משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא
כמחט שלמתון
B
(ה) אילן שנעקר ובו ברכה והוא חיה ממנה
חזרה הזקנה להיות כברכה
הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה מונה משעה שנפסקה


ספוק הגפנים וספוק על גבי ספוק
אף על פי שהבריכן בארץ מתר
רבי מאיר אומר
מקום שכחה יפה מתר ומקום שכחה רע אסור
וכן ברכה שנפסקה והיא מלאה פרות
אם הוסיף במאתים אסור


(ו) נטיעה שלערלה ושלכלאי הכרם שנתערבו בנטיעות
הרי זה לא ילקט
ואם לקט יעלה באחד ומאתים
ובלבד שלא יתכון ללקט
רבי יוסי אומר
אף יתכון ללקט ויעלה באחד ומאתים


A
(ז) העלים והלולבים ומי גפנים והסמדר
מתרים בערלה וברבעי ובנזיר ואסורים באשרה
רבי יוסי אומר
הסמדר אסור מפני שהוא פרי
B
רבי אליעזר אומר
המעמיד בשרף הערלה אסור
אמר רבי יהושע שמעתי בפרוש
שהמעמיד בשרף העלים בשרף העקרים מתר
בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי


A
(ח) ענקוקלות והחרצנים והזגים והתמד שלהם
קלפי רמון והנץ שלו קלפי אגוזים והגרעינים
אסורים בערלה ובאשרה ובנזיר ומתרין ברבעי
והנובלות כלם אסורות
B
(ט) רבי יוסי אומר
נוטעין יחור שלערלה ואין נוטעין אגוז שלערלה
מפני שהוא פרי
ואין מרכיבין בכפניות שלערלה