מסכת מעשרות | המשנה כדרכה | פרק ד |
1א
A (א) הכובש השולק המולח בשדה חיב
B המכמן באדמה פטור
C המטבל בשדה פטור | 1ב
A הפוצע זיתים שיצא מהם השרף פטור
B הסוחט זיתים על בשרו פטור
אם סחט ונתן לתוך ידו חיב
C המקפה לתבשיל פטור
לקדרה חיב מפני שהוא כבור קטן |
2א
(ב) תנוקות שטמנו תאנים לשבת
ושכחו לעשרן
לא יאכלו למוצאי שבת
עד שיעשרו | 2ב
כלכלת השבת
בית שמאי פוטרין ובית הלל מחיבין
רבי יהודה אומר
אף הלוקט את הכלכלה לשלח לחברו
לא יאכל עד שיעשר |
3א
(ג) הנוטל זיתים מן המעטן
טובל אחד אחד במלח ואוכל
אם מלח ונתן לפניו
חיב
רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חיב
ומן הטמא פטור
מפני שהוא מחזיר את המותר | 3ב
(ד) שותים על הגת בין על החמין בין על הצונין פטור
דברי רבי מאיר
רבי אלעזר בר צדוק מחיב
וחכמים אומרים על החמין חיב
ועל הצונין פטור |
4א
(ה) המקלף שעורים מקלף אחת אחת ואוכל
ואם קלף ונתן לתוך ידו חיב | 4ב
המולל מלילות שלחטים מנפה מיד ליד ואוכל
ואם נפה ונתן לתוך חיקו חיב |
5א
A כסבר שזרעה לזרע ירקה פטור
זרעה לירק מתעשרת זרע וירק
B רבי אליעזר אומר
השבת מתעשרת זרע וירק וזירין
וחכמים אומרים
אינו מתעשר זרע וירק
אלא השחלים והגרגיר בלבד | 5ב
A (ו) רבן גמליאל אומר
תמרות שלתלתן ושלחרדל ושלפול הלבן
חיבות במעשר
B רבי אליעזר אומר
הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס
רבי עקיבא אומר
אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי |
| | | |