מסכת כלאים

המשנה כדרכה

פרק ט

1א
(א) אין אסור משום כלאים
אלא צמר ופשתים
ואינו מטמא בנגעים
אלא צמר ופשתים
אין הכהנים לובשין
לשמש בבית המקדש
אלא צמר ופשתים

1ב
צמר גמלים וצמר רחלים
שטרפן זה בזה
אם רב מן הגמלים מתר
ואם רב מן הרחלים אסור
מחצה למחצה אסור
וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה

1ג
(ב) השיריים והכלך
אין בהם משום כלאים
אבל אסורים מפני מראית העין

2א
A הכרים והכסתות
אין בהם משום כלאים
ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהם
B אין עראי לכלאים
ולא ילבש כלאים
אפלו על גבי עשרה
אפלו לגנוב את המכס

2ב
A (ג) מטפחות הידים מטפחות הספרים
מטפחות הספג
אין בהם משום כלאים
רבי אליעזר אוסר
B ומטפחות הספרים
אסורות משום כלאים

2ג
A (ד) תכריכי המת ומרדעת שלחמור
אין בהם משום כלאים
B לא יתן את המרדעת על כתפו
אפלו להוציא עליה זבל

3א
(ה) מוכרי כסות מוכרין כדרכן
ובלבד שלא יתכונו בחמה
מפני החמה
ובגשמים מפני הגשמים
והצנועים מפשילין במקל

3ב
(ו) תופרי כסות תופרין כדרכן
ובלבד שלא יתכונו בחמה
מפני החמה
ובגשמים מפני הגשמים
והצנועים תופרים בארץ

3ג
(ז) הברסין והברדסין והדלמטקיון
ומנעלות הפינון
לא ילבש בהן עד שיבדק
רבי יוסי אומר
הבאים מחוף הים וממדינת הים
אינן צריכין בדיקה
מפני שחזקתן בקנבוס
ומנעל שלזרד אין בו משום כלאים

4א
A (ח) אין אסור משום כלאים
אלא טווי וארוג
שנאמר לא תלבש שעטנז
דבר שהוא שוע טווי ונוז
רבי שמעון בן אלעזר אומר
נלוז ומליז הוא
את אביו שבשמים עליו
B (ט) הלבדים אסורים
מפני שהם שועים
פיו שלצמר בשלפשתן אסור
מפני שהם חוזרין באריג

4ב
A רבי יוסי אומר
משיחות שלארגמן אסורות
מפני שהוא מולל עד שלא קושר
B לא יקשר סרט שלצמר בשלפשתן
לחגור בו את מתניו
אף על פי שהרצועה באמצע

4ג
A (י) אותות הגרדין
ואותות הכובסים
אסורות משום כלאים
B התוכף תכיפה אחת
אינה חבור ואין בה משום כלאים
והשומטה בשבת פטור
עשה שני ראשיה לצד אחד
חבור ויש בה משום כלאים
והשומטה בשבת חיב
רבי יהודה אומר עד שישלש
השק והקפה מצטרפין לכלאים