מסכת כלאים

פרק א


A
(א) החטים והזונין אינן כלאים זה בזה
B
השעורים ושבלת שועל
הכסמין והשיפון
הפול והספיר
הפרקדן והטפח
ופול הלבן והשעועית
אינם כלאים זה בזה


A
(ב) הקשות והמלפפון אינם כלאים זה בזה
רבי יהודה אומר כלאים
B
חזרת וחזרת גלים
עלשין ועלשי שדה
כרישים וכרישי שדה
כסבר וכסבר שדה
חרדל וחרדל מצרי
ודלעת המצרית והרמוצה
ופול המצרי והחרוב
אינם כלאים זה בזה


A
(ג) הלפת והנפוץ
והכרוב והתרובתור
התרדים והלעונים
אינם כלאים זה בזה
B הוסיף רבי עקיבא
השום והשומנית
הבצל והבצלצול
והתרמוס והפלסלוס
אינן כלאים זה בזה


A
(ד) ובאילן
האגסים והקרסתומלין
והפרישים והעזרדים
אינם כלאים זה בזה
B התפוח והחזרד
הפרסקים והשקדים
והשיזפין והרימון
אף על פי שדומין זה לזה
כלאים זה בזה


A
(ה) הצנון והנפוץ
החרדל והלפסן
ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה
אף על פי שדומין זה לזה
כלאים זה בזה
B (ו) הזאב והכלב
כלב הכפרי והשועל
העזים והצבאים
היעלים והרחלים
הסוס והפרד
הפרד והחמור
החמור והערוד
אף על פי שדומין זה לזה
כלאים זה בזה

3
(ז) אין מביאין אילן באילן ירק בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן
רבי יהודה מתיר ירק באילן


(ח) אין נוטעין ירקות
בתוך סדן שלשקמה
אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה
מפני שהוא ירק באילן


אין נוטעין יחור שלתאנה
לתוך החצוב
שיהא מקרו
אין תוחבין זמורה שלגפן
לתוך האבטיח
שתהא זורקת מימיה לתוכו
מפני שהוא אילן בירק


אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית
שתהא משמרתו
מפני שהוא ירק בירק


(ט) הטומן לפת וצנונות תחת הגפן
אם היו מקצת עליו מגלין אינו חושש
לא משום כלאים ולא משום שביעית
ולא משום מעשרות
ונטלים בשבת


הזורע חטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים
רבי יהודה אומר
אינו כלאים עד שיהו שתי חטים ושעורה
או חטה ושתי שעורים או חטה ושעורה וכסמת