1א
A (א) אוכלין עראי מן העיסה
עד שתגלגל
בחטים ותטמטם בשעורים
גלגלה בחטים וטמטמה בשעורים
האוכל ממנה חיב מיתה
B כיון שהיא נותנת את המים
מגבהת חלתה
ובלבד שלא יהא שם
חמשת רבעים קמח
C (ב) נדמעה עיסתה
עד שלא גלגלה פטורה
שהמדמע פטור
ומשגלגלה חיבת | 1ב
A נולד לה ספק טמאה
עד שלא גלגלה
תעשה בטמאה
ומשגלגלה
תעשה בטהרה
B (ג) הקדישה עיסתה
עד שלא גלגלה
ופדאתה חיבת
משגלגלה ופדאתה חיבת
הקדישתה עד שלא גלגלה
וגלגלה הגזבר ואחר כך פדאתה
פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה
C (ד) כיוצא בו
המקדיש פרותיו
עד שלא באו לעונת המעשרות ופדאן
חיבין
ומשבאו לעונת המעשרות ופדאן
חיבין
הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגזבר
ואחר כך פדאן פטורין
שבשעת חובתן היו פטורין | 1ג
A (ה) נכרי שנתן לישראל
לעשות לו עיסה
פטורה מן החלה
נתנה לו מתנה
עד שלא גלגל חיב
ומשגלגל פטור
B העושה עיסה עם הנכרי
אם אין בשלישראל כשעור חלה
פטורה מן החלה
C (ו) גר שנתגיר והיתה לו עיסה
נעשת עד שלא נתגיר פטור
ומשנתגיר חיב
ואם ספק חיב
ואין חיבין עליה חמש
רבי עקיבא אומר
הכל הולך אחר הקרימה בתנור |
2א
(ז) העושה עיסה
מן החטים ומן הארז
אם יש בה טעם דגן חיבת בחלה
ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח
ואם אין בה טעם דגן
אינה חיבת בחלה
ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח | 2ב
A (ח) הנוטל שאור מעיסה
שלא הורמה חלתה
ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה
אם יש לו פרנסה ממקום אחר
מוציא לפי חשבון
ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל
B (ט) כיוצא בו
זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי נקוף
ענבי בציר עם ענבי עוללות
אם יש לו פרנסה ממקום אחר
מוציא לפי חשבון
ואם לאו
מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל
והשאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון | 2ג
(י) הנוטל שאור מעיסת חטים
ונותן לתוך עיסת ארז
אם יש בה טעם דגן חיבת בחלה
ואם לאו פטורה
אם כן
למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא
מין במינו
ושלא במינו בנותן טעם |