1א
A (א) פרותחוצה לארץ
שנכנסו לארץ
חיבים בחלה
יצאו מכאן לשם
רבי אליעזר מחיב
ורבי עקיבא פוטר
B (ב) עפר חוצה לארץ
שבא בספינה לארץ
חיב במעשרות ובשביעית
אמר רבי יהודה אימתי
בזמן שהספינה גוששת | 1ב
A עיסה שנלושה במי פרות
חיבת בחלה
ונאכלת בידיים מסאבות
B (ג) האשה
יושבת וקוצה חלתה ערמה
מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה
אבל לא האיש | 1ג
A מי שאינו יכול
לעשות עיסתו בטהרה
יעשנה קבין ואל יעשנה בטמאה
ורבי עקיבא אומר
יעשנה בטמאה ואל יעשנה קבים
שכשם שהוא קורא לטהורה
כך הוא קורא לטמאה
לזו קורא חלה בשם
ולזו קורא חלה בשם
אבל קבים אין להם חלק בשם
B (ד) העושה עיסתו קבים
ונגעו זה בזה
פטורים מן החלה עד שישכו
רבי אליעזר אומר
אף הרודה ונותן לסל
הסל מצרפן לחלה |
2א
A (ה) המפרישחלתו קמח
אינה חלה וגזל ביד כהן
העיסה עצמה חיבת בחלה
והקמח אם יש בו כשעור חיב בחלה
ואסורה לזרים
דברי רבי יהושע
אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר
אמר להם
אף הוא קלקל לעצמו ותקן לאחרים
B (ו) חמשת רבעים קמח
חיבים בחלה הם
ושאורן וסבן ומרסנן
חמשת רבעים חיבין
נטל מרסנן מתוכן וחזר לתוכן
הרי אלו פטורין | 2ב
A (ז) שעור החלה
אחד מעשרים וארבעה
העושה עיסה לעצמו
והעושה למשתה בנו
אחד מעשרים וארבעה
B נחתום שהוא עושה למכור בשוק
וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק
אחד מארבעים ושמונה | 2ג
A נטמאת עיסתה שוגגת או אנוסה
אחד מארבעים ושמונה
נטמאת מזידה אחד מעשרים וארבעה
כדי שלא יהא חוטא נשכר
B (ח) רבי אליעזר אומר
נטלת מן הטהור על הטמא
כיצד
עיסה טהורה ועיסה טמאה
נוטל כדי חלה
מעיסה שלא הורמה חלתה
ונותן פחות מכביצה באמצע
כדי שיטל מן המקף
וחכמים אוסרין |