מסכת זבים

פרק ד

1א
(א) רבי יהושע אומר
נדה שישבה עם הטהורה במטה
כפה שבראשה טמא מדרס

1ב
ישבה בספינה
כלים שבראש הנס שבספינה
טמאין מדרס

1ג
נוטלת ערבה מלאה בגדים
בזמן שמשאן כבד טמאין
בזמן שמשאן קל טהורין

2א
זב שהקיש על כצוצרא
ונפל ככר שלתרומה
טהור

2ב
(ב) הקיש על המריש
על המלבן על הצנור
ועל הדף אף על פי שהוא עשוי בחבלים
על התנור ועל הים ועל האצטרובל
ועל חמור שלרחים שליד
ועל סאה שלרחים שלזיתים
רבי יוסי אומר אף על קורת הבלנין
טהור

2ג
(ג) הקיש על הדלת על הנגר על המנעול
על המשוט ועל הקלת
ועל אילן שכחו רע ועל סוכה שכחה רע
על אילן יפה על סלם מצרי
בזמן שאינו קבוע במסמר
על הכבש על הקורה ועל הדלת
בזמן שאינן עשוין בטיט
טמאין
על השדה על התבה ועל המגדל
טמאין
רבי נחמיה ורבי שמעון מטהרין באלו

3א
(ד) זב שהיה מטל על חמשה ספסלים
או על חמש פנדיות
לארכן טמאין לרחבן טהורין
ישן ספק שנתהפך עליהן טמאין

3ב
היה מטל על ששה כסיות
שתי ידיו על שנים
שתי רגליו על שנים
ראשו על אחד גופו על אחד
אין טמא אלא זה שתחת הגוף
עומד על שני כסאות
רבי שמעון אומר
אם רחוקין זה מזה טהורין

3ג
(ה) עשר טליות זו על גב זו
ישן על גבי העליונה
כלן טמאות

4א
הזב בכף מאזנים
ומשכב ומושב כנגדו
כרע הזב טהורין
כרעו הן טמאין
רבי שמעון אומר
ביחידי טמא ובמרבין טהור
שאין אחד נושא את רבו

4ב
(ו) הזב בכף מאזנים
ואכלין ומשקין בכף שניה
טמאין
ובמת הכל טהור חוץ מן האדם

4ג
זה חמר בזב מבמת וחמר במת מבזב
שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו
לטמא אדם ולטמא בגדים
ועל גביו מדף לטמא אכלין ומשקין
מה שאין המת מטמא
חמר במת שהמת מטמא באהל
ומטמא טמאת שבעה
מה שאין הזב מטמא

5א
(ז) היה יושב על גבי המטה
וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה
טמאות
מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש
רבי שמעון מטהר

5ב
היה רוכב על גבי בהמה
וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה
טהורות מפני שהיא יכולה לעמוד על שלש
היתה טלית אחת תחת שתי ידים
תחת שתי רגלים תחת יד ורגל
טמאה
רבי יוסי אומר
הסוס מטמא ברגליו והחמור בידיו
שמשענת הסוס על רגליו
ומשענת החמור על ידיו

5ג
ישב על קורת בית הבד
כלים שבעקל טמאין
על המכבש שלכובס
כלים שתחתיו טהורין
רבי נחמיה מטמא