מסכת ידים

פרק ד


A
(א) בו ביום נמנו וגמרו
על ערבת הרגלים
שהיא משני לגין ועד תשעה קבין
שנסדקה שהיא טמאה מדרס
שרבי עקיבא אומר
ערבת הרגלים כשמה
B
(ב) בו ביום אמרו
כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן
כשרים
אלא שלא עלו לבעלים
 לשום חובה
חוץ מן הפסח ומן החטאת
הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן
רבי אליעזר אומר אף האשם
הפסח בזמנו
והחטאת והאשם בכל זמן
אמר רבי שמעון בן עזאי
מקבלני מפי שבעים ושנים זקן
ביום שהושיבו
את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה
שכל הזבחים הנאכלין
שנזבחו שלא לשמן
כשרים
אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה
חוץ מן הפסח ומן החטאת
לא הוסיף בן עזאי
אלא העולה
ולא הודו לו חכמים


A
(ג) בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית
גזר רבי טרפון מעשר עני וגזר רבי אלעזר בן עזריה מעשר שני
אמר רבי ישמעאל
אלעזר בן עזריה עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו ראיה ללמד
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה
ישמעאל אחי אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שנה ועליו הראיה ללמד
השיב רבי טרפון
מצרים חוצה לארץ עמון ומואב חוצה לארץ
מה מצרים מעשר עני בשביעית אף עמון ומואב מעשר עני בשביעית
השיב רבי אלעזר בן עזריה
בבל חוצה לארץ עמון ומואב חוצה לארץ
מה בבל מעשר שני בשביעית אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית
אמר רבי טרפון
מצרים שהיא קרובה עשאוה מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה בשביעית
אף עמון ומואב שהם קרובים נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה
הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות
קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר
שנאמר היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה
אמר רבי יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי אבל לא לענין דבריו
מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן והנדון שלפנינו מעשה חדש
ידון מעשה חדש ממעשה חדש ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן
מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים והנדון שלפנינו מעשה זקנים
ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים ואל ידון מעשה זקנים ממעשה נביאים
נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
וכשבא רבי יוסי בן דרמסקית אצל רבי אליעזר בלוד אמר לו
מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום
אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
בכה רבי אליעזר ואמר
סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם צא ואמר להם אל תחושו למנינכם
מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו על הלכה למשה מסיני
שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
B
(ד) בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש
אמר להם מה אני לבא בקהל
אמר לו רבן גמליאל אסור אתה
אמר לו רבי יהושע מתר אתה
אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו'
אמר לו רבי יהושע
וכי עמונים ומואבים במקומן הן כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האמות
שנאמר ואסיר גבלות עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כביר יושבים
אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון וכבר חזרו
אמר לו רבי יהושע הכתוב אומר
ושבתי את שבות עמי ישראל (ויהודה) ועדין לא שבו התירוהו לבא בקהלה


A
(ה) תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים
תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום וכתב עברי
אינו מטמא את הידים
לעולם אינו מטמא עד שיכתבנו אשורית על העור ובדיו
(ו) אומרים צדוקים קובלין אנו עליכם פרושים
שאתם אומרים כתבי הקדש מטמאין את הידים
וספרי המרס אינם מטמאים את הידים
אמר רבן יוחנן בן זכאי וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד
הרי הם אומרים עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים
אמרו לו לפי חבתן היא טמאתן
שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרודות
אמר להם אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טמאתן
וספרי המרס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים
B
(ז) אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים
שאתם מטהרים את הנצוק
אומרים פרושים קובלין אנו עליכם צדוקים
שאתם מטהרים את אמת המים הבאה מבית הקברות


A
אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים
שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חיבין
ועבדי ואמתי שהזיקו פטורין
מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות
הרי אני חיב בנזקן
עבדי ואמתי שאני חיב בהן מצות
אינו דין שאהא חיב בנזקן
אמרו להם לא אם אמרתם בשורי וחמורי שאין בהם דעת
תאמרו בעבדי ובאמתי שיש בהם דעת
שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו שלאחר ואהא חיב לשלם
B
(ח) אמר צדוקי גלילי קובל אני עליכם פרושים
שאתם כותבין את המושל עם משה בגט
אומרים פרושים קובלין אנו עליך צדוקי גלילי
שאתם כותבים את המושל עם השם בדף
ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן
שנאמר ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל
וכשלקה מהו אומר ה' הצדיק