1א
A (א) המכניס ידיו לבית המנגע ידיו תחלות
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים ידיו שניות
B כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלות
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים להיות שניות
אמרו לו לרבי עקיבא
היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום
אמר להם
וכי היאך אפשר להן להיות תחלה
אלא אם כן נטמא גופו חוץ מזה | 1ב
A האכלין והכלים שנטמאו במשקין מטמאין את הידים להיות שניות
דברי רבי יהושע
וחכמים אומרים
את שנטמא באב הטמאה מטמא את הידים
בולד הטמאה אינו מטמא את הידים
אמר רבן שמעון בן גמליאל
מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא
אמרה לו נכנסו ידי לאויר כלי חרש
אמר לה בתי ובמה היתה טמאתו
ולא שמעתי מה אמרה לו
אמרו חכמים מבאר הדבר
את שנטמא באב הטמאה מטמא את הידים
בולד הטמאה אינו מטמא את הידים
B (ב) כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות
היד מטמאה את חברתה
דברי רבי יהושע
וחכמים אומרים אין שני עושה שני
אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאין את הידים
אמרו לו אין דנין דברי תורה מדברי סופרים
ולא דברי סופרים מדברי תורה ולא דברי סופרים מדברי סופרים |
2א
A (ג) רצועות תפלין עם התפלין מטמאות את הידים
רבי שמעון אומר
רצועות תפלין אינן מטמאות את הידים
B (ד) גליון שבספר שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף
מטמאין את הידים
רבי יהודה אומר
שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד | 2ב
A (ה) ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות
כפרשת ויהי בנסע הארון
מטמא את הידים
B מגלה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות
כפרשת ויהי בנסע הארון
מטמא את הידים |
3א
כל כתבי הקדש מטמאין את הידים | 3ב
שיר השירים וקהלת מטמאות את הידים
רבי יהודה אומר
שיר השירים מטמא את הידים וקהלת מחלקת
רבי יוסי אומר
קהלת אינה מטמא את הידים ושיר השירים מחלקת
רבי שמעון אומר
קהלת מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל
אמר רבי שמעון בן עזאי
מקבל אני מפי שבעים ושנים זקן
ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה
ששיר השירים וקהלת מטמאות את הידים
אמר רבי עקיבא
חס ושלום
לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים
שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים לישראל
שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים
ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת
אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו שלרבי עקיבא כדברי בן עזאי
כן נחלקו וכן גמרו |