מסכת עוקצים | המשנה כדרכה | פרק ב
|
1א
(א) זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים
לפי שלא כבשן אלא למראה | 1ב
כשות שלקשות והנץ שלה טהורה
רבי יהודה אומר
כל זמן שהיא לפני התגר טמאה |
2א
A (ב) כל הגלעינין
מטמאות ומטמאות ולא מצטרפות
B גלעינה שלרטב
אף על פי יוצאה מצטרפת
שליבשה אינה מצטרפת
לפיכך חותל שליבשה מצטרף
ושלרטב אינו מצטרף
C גלעינה שמקצתה יוצאה
שכנגד האכל מצטרף | 2ב
עצם שיש עליו בשר
שכנגד האכל מצטרף
היה עליו מצד אחד
רבי ישמעאל אומר
רואין אותו כאלו הוא מקיפו בטבעת
וחכמים אומרים
שכנגד האכל מצטרף
כגון הסיאה והאזוב והקרנית | 2ג
A (ג) הרמון והאבטיח שנמוק מקצתו
אינו מצטרף
שלם מכאן ומכאן ונמוק מן האמצע
אינו מצטרף
B הפטמא שלרמון מצטרפת
והנץ שלו אינו מצטרף
רבי אלעזר אומר אף המסרק טהור
C (ד) כל הקלפין
מטמאות ומטמאות ומצטרפות
רבי יהודה אומר
שלש קלפין בבצל
הפנימית בין שלמה בין קדורה מצטרפת
האמצעית
שלמה מצטרפת וקדורה אינה מצטרפת
והחיצונה בין כך ובין כך טהורה |
3א
A (ה) המחתך לבשל
אף על פי שלא מרק אינו חבור
לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור
התחיל לפרק
אכל שהתחיל בו אינו חבור
B האגוזים שאמנן הבצלים שחמרן
הרי אלו חבור
התחיל לפרק באגוזים ולפקל בבצלים
אינו חבור | 3ב
A האגוזים והשקדים
חבור עד שירסס
B ביצה מגלגלת עד שיגס
ושלוקה עד שירסס
C עצם שיש בו מוח
חבור עד שירסס | 3ג
A הרמון שפרדו חבור
עד שיקיש עליו בקנה
B כיוצא בו
שלל הכובסין
והבגד שהוא תפור בכלאים
חבור עד שיתחיל להתיר |
4א
A (ז) עלי ירקות ירקים מצטרפין ולבנים אינן מצטרפין
רבי אלעזר בר צדוק אומר
הלבנים מצטרפין בכרוב מפני שהן אכל
ובחזרים מפני שהן משמרין את האכל
B (ח) עלי בצלים ובני בצלים
אם יש בהן ריר משתערין בכמות שהן
אם יש בהן חלל ממעך את חללן
C פת ספגנית משתערת בכמות שהיא
אם יש בה חלל ממעך את חללה
D בשר עגל שנתפח ובשר זקנה שנתמעט משתערין בכמות שהן | 4ב
A (ט) קשות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאה חוץ לעציץ טהורה
אמר רבי שמעון
מה טיבה לטהר אלא הטמא בטמאתו והטהור יאכל
B (י) כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן
אינם מכשירים את הזרעים
C עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים
ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים
כמה הוא שעורו שלנקב
כדי שיצא בו שרש קטן
D מלאהו עפר עד שפתו
הרי הוא כטבלא שאין לה לזבז |