מסכת עוקצים פרק ב – המבנה הספרותי

(א) זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים
לפי שלא כבשן אלא למראה

כשות שלקשות והנץ שלה טהורה
רבי יהודה אומר
כל זמן שהיא לפני התגר טמאה

a (ב) כל הגלעינין
מטמאות ומטמאות ולא מצטרפות

עצם שיש עליו בשר
שכנגד האכל מצטרף
היה עליו מצד אחד
רבי ישמעאל אומר
רואין אותו כאלו הוא מקיפו בטבעת
וחכמים אומרים
שכנגד האכל מצטרף
כגון הסיאה והאזוב והקרנית

a (ג) הרמון והאבטיח שנמוק מקצתו
אינו מצטרף
שלם מכאן ומכאן ונמוק מן האמצע
אינו מצטרף

b גלעינה שלרטב
אף על פי יוצאה מצטרפת
שליבשה אינה מצטרפת
לפיכך חותל שליבשה מצטרף
ושלרטב אינו מצטרף

b הפטמא שלרמון מצטרפת
והנץ שלו אינו מצטרף
רבי אלעזר אומר אף המסרק טהור

c גלעינה שמקצתה יוצאה
שכנגד האכל מצטרף

c (ד) כל הקלפין
מטמאות ומטמאות ומצטרפות
רבי יהודה אומר
שלש קלפין בבצל
הפנימית בין שלמה בין קדורה מצטרפת
האמצעית
שלמה מצטרפת וקדורה אינה מצטרפת
והחיצונה בין כך ובין כך טהורה

a (ה) המחתך לבשל
אף על פי שלא מרק אינו חבור
לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור
התחיל לפרק
אכל שהתחיל בו אינו חבור

a האגוזים והשקדים
חבור עד שירסס

a הרמון שפרדו חבור
עד שיקיש עליו בקנה

b האגוזים שאמנן הבצלים שחמרן
הרי אלו חבור
התחיל לפרק באגוזים ולפקל בבצלים
אינו חבור

b ביצה מגלגלת עד שיגס
ושלוקה עד שירסס

b כיוצא בו
שלל הכובסין
והבגד שהוא תפור בכלאים
חבור עד שיתחיל להתיר

c עצם שיש בו מוח
חבור עד שירסס

a (ז) עלי ירקות ירקים מצטרפין ולבנים אינן מצטרפין
רבי אלעזר בר צדוק אומר
הלבנים מצטרפין בכרוב מפני שהן אכל
ובחזרים מפני שהן משמרין את האכל

a (ט) קשות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאה חוץ לעציץ טהורה
אמר רבי שמעון
מה טיבה לטהר אלא הטמא בטמאתו והטהור יאכל

b (ח) עלי בצלים ובני בצלים
אם יש בהן ריר משתערין בכמות שהן
אם יש בהן חלל ממעך את חללן

b (י) כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן
אינם מכשירים את הזרעים

c פת ספגנית משתערת בכמות שהיא
אם יש בה חלל ממעך את חללה

c עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים
ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים
כמה הוא שעורו שלנקב
כדי שיצא בו שרש קטן

d בשר עגל שנתפח ובשר זקנה שנתמעט משתערין בכמות שהן

d מלאהו עפר עד שפתו
הרי הוא כטבלא שאין לה לזבז