1א
A (א) כל שהוא יד ולא שומר מטמא ומטמא ולא מצטרף
שומר אף על פי שאינו יד מטמא ומטמא ומצטרף
לא שומר ולא יד לא מטמא ולא מטמא
B (ב) שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין
והפטמא שלהן בין לחה בין יבשה
והעמוד שהוא מכון כנגד האכל
שרשי החזרים והצנון והנפוס
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
שרש צנון גדול מצטרף והסיב שלו אינו מצטרף
שרשי המתנא והפיגם וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן
והשדרה שלשבלת והלבוש שלה
רבי אלעזר אומר אף הסיג שלרצפית
הרי אלו מטמאין ומטמאים ומצטרפין
C (ג) אלו מטמאין ומטמאין ולא מצטרפין
שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהם יבשים
והעמוד שאינו מכון כנגד האכל
ויד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן יד האשכול כל שהוא
וזנב שלאשכול שרקנה ויד המכבד שלתמרה ארבעה טפחים
וקנה שלשבלת שלשה טפחים ויד כל הנקצרים שלשה
ושאין דרכן לקצר ידיהם ושרשיהם כל שהן ומלעין שלשבלין
הרי אלו מטמאים ומטמאין ולא מצטרפין
D (ד) אלו לא מטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין
שרשי קלסי הכרוב וחלפות תרדים והלפת את שדרכם לגזז ונעקרו
רבי יוסי מטמא בכלן ומטהר בשרשי קלסי הכרוב והלפת | 1ב
A (ה) כל ידות האכלין שבססן בגרן טהורים
רבי יוסי מטמא
B פסיגה שלאשכול שרקנה טהורה
שיר בה גרגיר אחד טמאה
C שרביט שלתמרה שרקנו טהור
שיר בו תמרה אחת טמא
D וכן בקטניות שרביט שרקנו טהור
שיר בו גרגיר אחד טמא
רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשלפול ומטמא בשלקטניות
מפני שהוא רוצה במשמושן |