מסכת טהרות

פרק ח

1א
(א) הדר עם עם הארץ בחצר ושכח כלים בחצר
אפלו חביות מקפות צמיד פתיל או תנור מקף צמיד פתיל
הרי אלו טמאין
רבי יהודה מטהר בתנור בזמן שהוא מקף צמיד פתיל
רבי יוסי אומר
אף התנור טמא עד שיעשה לו מחצה גבוהה עשרה טפחים

1ב
(ב) המפקיד כלים אצל עם הארץ
טמאים טמא מת וטמאין מדרס
אם מכירו שהוא אוכל בתרומה
טהורין מטמא מת אבל טמאין מדרס
רבי יוסי אומר
אם מסר לו תבה מלאה בגדים בזמן שהיא רוצצת טמאין מדרס
אם אינה רוצצת טמאין מדף אף על פי שהמפתח ביד הבעלים

2
(ג) המאבד ביום ומצא ביום טהור
ביום ומצא בלילה בלילה ומצא ביום ביום ומצא ביום שלאחריו טמא
זה הכלל כל שיעבר עליו הלילה או מקצתו טמא

3א
A השוטח כלים ברשות הרבים טהורין
וברשות היחיד טמאין
ואם היה משמרן טהורים
נפלו והלך להביאן טמאים
B נפל דליו לתוך בורו שלעם הארץ
והלך להביא במה יעלנו
טמא מפני שהנח ברשות עם הארץ שעה אחת

3ב
A (ד) המניח את ביתו פתוח ומצאו פתוח נעול ומצאו נעול
פתוח ומצאו נעול טהור
נעול ומצאו פתוח
רבי מאיר מטמא
וחכמים מטהרין
שהיו גנבים ונמלכו והלכו להן
B (ה) אשת עם הארץ שנכנסה לתוך ביתו שלחבר
להוציא בנו או בתו או בהמתו
הבית טהור מפני שנכנסה שלא ברשות

4
(ו) כלל אמרו בטהרות
כל המיחד לאכל אדם טמא עד שיפסל מאכל הכלב
וכל שאינו מיחד לאכל אדם טהור עד שייחדנו לאדם
כיצד
גוזל שנפל לגת וחשב עליו להעלותו לנכרי טמא לכלב טהור
רבי יוחנן בן נורי מטמא
חשב עליו חרש שוטה וקטן טהור אם העלוהו טמא שיש להן מעשה ואין להן מחשבה

5א
A (ז) אחורי כלים שנטמאו במשקים
רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האכלין
רבי יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האכלין
שמעון אחי עזריה אומר לא כך ולא כך
אלא משקין שנטמאו באחורי הכלים מטמאין אחד ופוסלין אחד
הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני
B (ח) ערבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן
שלש חתיכות בכביצה אינן מצטרפות ושתים מצטרפות
רבי יוסי אומר
אף שתים אינן מצטרפות אלא אם כן היו רוצצות משקה
ואם היה משקה עומד אפלו כעין החרדל מצטרף
רבי דוסא אומר אכל פרוד אינו מצטרף

5ב
A (ט) מקל שהיא מלאה משקין טמאין
כיון שהשיקה למקוה טהורה
דברי רבי יהושע
וחכמים אומרים עד שיטביל את כלה
B הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינן חבור
לא לטמאה ולא לטהרה
והאשברן חבור לטמאה ולטהרה