מסכת טהרות

פרק ד


A
(א) הזורק טמאה ממקום למקום
ככר לבין המפתחות מפתח לבין הככרות טהור
רבי יהודה אומר
ככר לבין המפתחות טמא מפתח לבין הככרות טהור
B
(ב) השרץ בפי החלדה ומהלכת על גבי ככרות שלתרומה
ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור
C
(ג) השרץ בפי החלדה והנבלה בפי הכלב
ועברו בין הטהורים או שעברו טהורים ביניהן
ספקן טהור מפני שאין לטמאה מקום
היו מנקרין בהן על הארץ
ואמר הלכתי למקום הלז ואיני יודע אם נגעתי אם לא נגעתי
ספקו טמא מפני שיש לטמאה מקום


A
(ד) כזית מן המת בפי העורב
ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברשות היחיד
ספק אדם טמא ספק כלים טהור
B
הממלא בעשרה דליים ונמצא שרץ באחד מהן
הוא טמא וכלן טהורין
C
המערה מכלי לכלי ונמצא שרץ בתחתון
העליון טהור


A
(ה) על ששה ספקות שורפין את התרומה
על ספק בית הפרס
ועל ספק עפר הבא מארץ העמים
על ספק בגדי עם הארץ
ועל ספק כלים הנמצאין
על ספק הרקין הנמצאין
על ספק מי רגלי אדם שהן כנגד מי רגלי בהמה
על ודאי מגען שהוא ספק טמאתן שורפין את התרומה
רבי יוסי אומר
אף על ספק מגען ברשות היחיד
וחכמים אומרים
ברשות היחיד תולין וברשות הרבים טהור
B
(ו) שני רקין אחד טמא ואחד טהור
תולין על מגען ועל משאן
ועל הסטן ברשות היחיד
ועל מגען ברשות הרבים בזמן שהן לחין
ועל משאן בין לחין ובין יבשין
היה רק יחידי ונגע בו ונשאו והסיטו ברשות הרבים
שורפין עליו את התרומה
ואין צריך לומר ברשות היחיד


A
(ז) אלו ספקות שטהרו חכמים
ספק מים שאובים למקוה ספק טמאה צפה על פני המים
ספק משקין לטמא טמא ולטמא טהור
ספק ידים לטמא ולטמא ולטהר טהור
ספק רשות הרבים ספק דברי סופרים
ספק החלין ספק שרצים ספק נגעים
ספק נזירות ספק בכורות וספק קרבנות
B
(ח) ספק טמאה צפה על פני המים בין בכלים בין בקרקע
רבי שמעון אומר בכלים טמא ובקרקע טהור
רבי יהודה אומר ספק ירידתו טמא וספק עליתו טהור
רבי יוסי אומר אפלו אין שם אלא מלא אדם וטמאה טהור
(ט) ספק משקין לטמא טמא כיצד
טמא שפשט את רגלו לבין משקין טהורין
ספק נגע ספק לא נגע ספקו טמא
היתה ככר טמאה בידו וזרקה לבין משקין טהורין
ספק נגע ספק לא נגע ספקו טמא
ולטמא טהור כיצד
היתה מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין ככרות טהורין
ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור
(י) רבי יוסי אומר ספק משקין לאכלים טמא ולכלים טהור כיצד
שתי חביות אחת טמאה ואחת טהורה ועשה עיסה מאחת מהן
ספק מן הטמאה עשה ספק מן הטהורה עשה
זה הוא ספק משקין לאכלין טמא ולכלים טהור
(יא) ספק ידים לטמא ולטמא ולטהר טהור
ספק רשות הרבים טהור
ספק דברי סופרים אכל אכלים טמאים שתה משקים טמאים
בא ראשו ורבו במים שאובין
או שנפלו על ראשו ורבו שלשה לגין מים שאובים ספקו טהור
אבל דבר שהוא אב הטמאה והוא מדברי סופרים ספקו טמא
(יב) ספק החלין זו טהרת פרישות
ספק שרצים כשעת מציאתן
ספק נגעים בתחלה טהור עד שלא נזקק לטמאה
משנזקק לטמאה ספקו טמא
ספק נזירות מתר
ספק בכורות אחד בכורי אדם ואחד בכורי בהמה
בין טמאה בין טהורה שהמוציא מחברו עליו הראיה
(יג) ספק קרבנות האשה
שיש עליה ספק חמש לדות וספק חמש זיבות
מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה