מסכת טהרות

פרק י


(א) הנועל בית הבד מפני הבדדין והיו לשם כלים טמאין מדרס
רבי מאיר אומר בית הבד טמא
רבי יהודה אומר בית הבד טהור
רבי שמעון אומר אם טהורין להן בית הבד טמא ואם טמאין להן בית הבד טהור
אמר רבי יוסי וכי מפני מה טמאות אלא שאין עמי הארץ בקיאין בהסט


(ב) הבדדין
שהיו נכנסין ויוצאין
ומשקין טמאין בתוך בית הבד
אם יש בין משקין לזיתים
כדי שינגבו את רגליהם בארץ
הרי אלו טהורין


הבדדין והבוצרין
שנמצאת טמאה לפניהן
נאמנין לומר לא נגענו
וכן התינוקות שביניהם
יוצאים חוץ לפתח בית הבד
ופונים לאחורי הגדר והן טהורין
עד כמה ירחיקו ויהיו טהורין
עד כדי שיהא רואן


(ג) הבדדין והבוצרין
כיון שהכניסן לרשות המערה דיו
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
צריך לעמוד עליהן עד שיטבלו
רבי שמעון אומר
אם טהורין להן
צריך לעמוד עליהם עד שיטבלו
אם טמאים להן
אינו צריך לעמוד עליהם עד שיטבלו


A
(ד) הנותן מן הסלים
ומן המשטח שלאדמה
בית שמאי אומרים
נותן בידים טהורות
ואם נתן בידים טמאות טמאן
בית הלל אומרים
נותן בידים טמאות
ומפריש תרומתו בטהרה
מן העבט ומן המשטח שלעלים
הכל שוים שהוא נותן בידים טהורות
ואם נתן בידים טמאות טמאן
B
(ה) האוכל מן הסלים
ומן המשטח שלאדמה
אף על פי שמבקעות ומנטפות לגת
הרי הגת טהורה
מן העבט ומן המשטח שלעלים
ונפל ממנו גרגר יחידי
אם יש לו חותם טהור
אם אין לו חותם טמא
נפלו ממנו ענבים
ודרכן במקום המפנה כביצה מכון טהור
יותר מכביצה טמא
שכיון שיצאת טפה הראשונה
נטמאת בכביצה


A
(ו) מי שהיה עומד ומדבר
על שפת הבור
ונתזה צנורא מפיו
ספק הגיעה לבור ספק לא הגיעה
ספקו טהור
B
(ז) הזולף את הבור
נמצא שרץ בראשונה כלן טמאות
באחרונה היא טמאה וכלן טהורות
אימתי
בזמן שהוא זולף בכל אחת ואחת
אבל אם היה זולף במחץ
נמצא שרץ באחת מהן היא טמאה בלבד
אימתי
בזמן שהוא בודק ולא מכסה
או מכסה ולא בודק
היה בודק ומכסה
ונמצא שרץ בחבית הכל טמא
בבור הכל טמא
במחץ הכל טמא


A
(ח) בין העגולים לזגין
רשות הרבים
B
כרם שלפני הבוצרים
רשות היחיד
שלאחר הבוצרים
רשות הרבים
אימתי
בזמן שהרבים נכנסים בזו
ויוצאים בזו

4
כלי בית הבד ושלגת העקל
בזמן שהן שלעץ מנגבן והן טהורין
בזמן שהן שלגמי מישנן כל שנים עשר חדש או חולטן בחמים
רבי יוסי אומר אם נתנן בשבלת הנהר דיו