מסכת פרה

פרק ה


(א) המביא כלי חרס לחטאת
טובל ולן על הכבשן
רבי יהודה אומר
אף מן הבית הוא מביא וכשר
שהכל נאמנים על החטאת
ובתרומה פותח את הכבשן ונוטל
רבי שמעון אומר
מן הסדר השני
רבי יוסי אומר
מן הסדר השלישי


A
(ב) המטביל כלי לחטאת
במים שאינם ראוים לקדש צריך לנגב
במים שהם ראוים לקדש אינו צריך לנגב
אם להוסיף לתוכו מים מקדשין
בין כך ובין כך צריך לנגב
B
(ג) קרויה שהטבילוה
במים שאינן ראוין לקדש
מקדשין בה עד שתטמא
נטמאה אין מקדשין בה
רבי יהושע אומר
אם מקדש הוא בה בתחלה
אף בסוף יקדש בה
אם אינו מקדש בה בסוף אף לא בתחלה
בין כך ובין כך
לא יוסיף לתוכה מים מקדשים


(ד) שפופרת שחתכה לחטאת
רבי אליעזר אומר
יטביל מיד
רבי יהושע אומר
יטמא ויטביל


A
הכל כשרים לקדש
חוץ מחרש שוטה וקטן
רבי יהודה מכשיר בקטן
ופוסל באשה ובאנדרוגינוס
B
(ה) בכל הכלים מקדשים
אפלו בכלי גללים
בכלי אבנים ובכלי אדמה
ובספינה מקדשין בה


A
אין מקדשין
לא בדפנות הכלים
ולא בשולי המחץ
ולא במגופת החבית ולא בחפניו
מפני שאין ממלאין ואין מקדשין
ואין מזין מי חטאת אלא בכלי
B
אין מצילין בצמיד פתיל
אלא בכלים
שאין מצילים מיד כלי חרס אלא כלים


A
(ו) ביצת היוצרים כשרה
רבי יוסי פוסל
B
ביצת התרנגלת
רבי מאיר ורבי יהודה מכשירין
וחכמים פוסלין


(ז) השקת שבסלע
אין ממלאין בה ואין מקדשין בה
ואין מזין ממנה
ואינה צריכה צמיד פתיל
ואינה פוסלת את המקוה
היתה כלי וחברה בסיד
ממלאין בה ומקדשין בה
ומזין ממנה
וצריכה צמיד פתיל ופוסלת את המקוה
נקבה מלמטן ופקקה בסמרטוט
המים שבתוכה פסולין
מפני שאינן עגולים כלי
מן הצד ופקקה בסמרטוט
המים שבתוכה כשרים
מפני שהם עגולים כלי
עשו לה עטרה שלטיט
והלכו המים לשם פסולין
אם היה בריא כדי שינטל עמה כשרים


(ח) שתי שקתות
שבאבן אחת
קדש אחת מהן
המים שבשניה אינן מקדשין
היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד
או שהיו המים צפין על גביהן
אפלו כקלפת השום
וקדש את אחת מהן
המים שבשניה מקדשין


(ט) שתי אבנים
שהקיפן זו לזו ועשאן שקת
וכן שתי ערבות
וכן השקת שנחלקה
המים שביניהם אינן מקדשין
עשאן בסיד או בגפסיס
והן יכולות להנטל כאחת
המים שביניהם מקדשין