מסכת פרה

פרק יב


A
(א) האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש
וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה
רבי יהודה ורבי שמעון אומרים
כשם שהזיה באזוב כך טבילה באזוב
B
(ב) הזה ספק מן החוט ספק מן הכוש
ספק מן הגבעול
הזיתו פסולה


A
הזה על שני כלים
ספק על שניהם הזה ספק מחברו מצה עליו
הזאתו פסולה
B
מחט שהיא נתונה על החרס והזה עליה
ספק על המחט הזה
ספק מן החרס מצה עליה
הזיתו פסולה


A
צלוחית שפיה צר
טובל ומעלה כדרכו
רבי יהודה אומר הזיה ראשונה
B
מי חטאת שנתמעטו
טובל אפלו ראשי גבעולין ומזה
ובלבד שלא יספג


A
נתכון להזות לפניו והזה אחריו
לאחריו והזה לפניו
הזיתו פסולה
לפניו והזה על הצדדין שלפניו
הזיתו כשרה
B
מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו


A
מזין על האדם ועל הכלים ואפלו הן מאה
B
(ג) נתכון להזות על דבר שהוא מקבל טמאה
והזה על דבר שאינו מקבל טמאה אם יש באזוב לא ישנה
על דבר שאינו מקבל טמאה והזה על דבר שמקבל טמאה
אם יש באזוב ישנה
על האדם והזה על בהמה אם יש באזוב לא ישנה
על בהמה והזה על אדם אם יש באזוב ישנה


A
המים המנטפים כשרים לפיכך הם מטמאין לשם מי חטאת
B
(ד) המזה מחלון שלרבים ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולים פטור
מחלון שליחיד ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולין חיב
אבל כהן גדול בין מחלון שליחיד בין מחלון שלרבים פטור
שאין כהן גדול חיב על ביאת המקדש


A
מחליקין היו לפני חלון שלרבים ודורסין ולא נמנעין
מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן אינן מטמאין
B
(ה) אוחז הוא הטהור בקרדם הטמא בכנפו ומזה עליו
אף על פי שיש עליו כדי הזיה טהור
כמה יהא במים ויהיה בהם כדי הזיה כדי שיטביל ראשי גבעולין ויזה
רבי יהודה אומר רואים אותם כאלו הן על אזוב שלנחשת


A
(ו) המזה באזוב טמא
אם יש בו כביצה המים פסולים והזיתו פסולה
אין בו כביצה המים כשרים והזיתו פסולה
ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה
B
(ז) הטהור לחטאת שנטמאו ידיו נטמא גופו
ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה
C
(ח) לגין שלחטאת שנטמאו אחוריו נטמא תוכו
ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה


A
הזוג והענבל חבור
כוש שלרובן לא יזה על הכוש ולא על הפיקה ואם הזה מזה
שלפשתן חבור
עור שלעריסה שהוא מחבר לפיקות חבור
המלבן אינו חבור לא לטמאה ולא לטהרה
B
כל ידות הכלים הקדוחות חבור
רבי יחנן בן נורי אומר אף החרוקות
C
(ט) הסלים שבקנתל והמטה שלטרבל וקרן שלכליבה
וקרנין שליוצאי דרכים ושלשלת המפתחות ושלל הכובסים
והבגד שהוא תפור בכלאים
חבור לטמאה ואינו חבור להזיה
(י) כסוי המחם שהוא מחבר לשלשלת
בית שמאי אומרים חבור לטמאה ואינו חבור להזיה
בית הלל אומרים
הזה על המחם הזה ]על[ הכסוי הזה על הכסוי לא הזה ]על[ המחם


הכל כשרים להזות
חוץ מטמטום ואנדרוגינוס והאשה


ותינוק שאין בו דעת האשה מסעדתו
ומזה ואוחזת לו במים
והוא טובל ומזה
אם אחזה בידו אפלו בשעת הזיה פסול


(יא) טבל את האזוב ביום והזה ביום כשר
ביום והזה בלילה בלילה והזה ביום פסול
אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום
שאין מזין עד שתנץ החמה
וכלן שעשו משעלה עמוד השחר כשר