מסכת אהלות

המשנה כדרכה

פרק ז

1א
A (א) הטמאה בכתל
ומקומה טפח על טפח על רום טפח
כל העליות שעל גבה אפלו הן עשר טמאות
B היתה עליה אחת על גבי שני בתים
היא טמאה וכל העליות שעל גבה טהורות
C כתל שנית טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת

1ב
A נפש אטומה
הנוגע בה מן הצדדין
טהור מפני שטמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
B אם היה מקום הטמאה טפח על טפח על רום טפח
הנוגע בה מכל מקום טמא מפני שהיא כקבר סתום
C סמך לה סכות טמאות רבי יהודה מטהר

2א
(ב) כל שפועי אהלין כאהלין
אהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע
טמאה באהל כלים שתחת השפוע טמאים
טמאה תחת השפוע כלים שבאהל טמאין
טמאה מתוכו
הנוגע בו מתוכו טמא טמאת שבעה ומאחוריו טמא טמאת ערב
טמאה מאחוריו
הנוגע בו מאחוריו טמא טמאת שבעה מתוכו טמא טמאת ערב
כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו
הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו טמא טמאת ערב
מקצתו מרדד על הארץ טמאה תחתיו או על גביו
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת

2ב
אהל שהוא נטוי בעליה
מקצתו מרדד על הארבה שבין הבית לעליה
רבי יוסי אומר מציל
רבי שמעון אומר אינו מציל עד שיהא נטוי כנטית האהל

3א
A (ג) המת בבית ובו פתחין הרבה כלן טמאין
B נפתח אחד מהן הוא טמא וכלן טהורין

3ב
A חשב להוציאו באחד מהן
או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים
הציל על כל הפתחים
בית שמאי אומרים
יחשב עד שלא ימות המת בית הלל אומרים אף משמת
B היה סתום ונמלך לפתחו
בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים
ובית הלל אומרים
כשיתחיל ומודים בפותח בתחלה שיפתח ארבעה טפחים

4א
A (ד) האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית
הראשון טמא בספק והשני בודאי
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא נטלת בגפים
אבל אם היתה מהלכת הראשון טהור
שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך
אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו ראש כפיקה
B (ה) יצא הראשון מת והשני חי טהור
הראשון חי והשני מת טמא
רבי מאיר אומר בשפיר אחד טמא בשני שפירים טהור

4ב
A (ו) האשה שהיא מקשה לילד
מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים
מפני שחייה קודמין לחייו
B יצא רבו
אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש