מסכת אהלות

פרק ה


A
(א) תנור שהוא עומד בתוך הבית
ועינו קמורה לחוץ
והאהילו עליו קוברי המת
בית שמאי אומרים הכל טמא
ובית הלל אומרים
התנור טמא והבית טהור
רבי עקיבא אומר
אף התנור טהור
B
(ב) ארבה שבין הבית לעליה
וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה
בית שמאי אומרים הכל טמא
ובית הלל אומרים
הקדרה טמאה ועליה טהורה
רבי עקיבא אומר
אף הקדרה טהורה


(ג) היתה שלמה
בית הלל אומרים מצלת על הכל
בית שמאי אומרים אינה מצלת
אלא על האכלים ועל המשקים ועל כלי חרס
חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי


A
(ד) לגין שהוא מלא משקין טהורין
הלגין טמא טמאת שבעה
והמשקין טהורין
ואם פנן בכלי אחר טמאין
B
האשה שהיא לשה בערבה
האשה והערבה טמאים טמאת שבעה
והבצק טהור
ואם פנתו לכלי אחר טמא
חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי


A
(ה) היו כלי גללים
כלי אבנים
כלי אדמה
הכל טהור
B
היה כלי טהור לקדש ולחטאת
הכל טהור
שהכל נאמנין על החטאת
מפני שהכלים טהורין


וכלי חרס טהורין
]ו[מצילין עם דפנות אהלים
(ו) כיצד
הבור והדות שבבית וכפישה נתונה עליו
טהור
אם היתה באר חלקה או כורת פחותה
וכפישה נתונה עליה טמא
אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה גפים
טהור
שאין הכלים מצילים עם דפנות אהלים
עד שיהא להן דפנות
וכמה תהא הדפן
טפח
היה לה חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן
אינה דפן עד שיהא לה טפח ממקום אחד


A
(ז) כשם שמצילין מבפנים
כך מצילין מבחוץ
כיצד
כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ
טמאה תחתיה
כלים שבכפישה טהורים
אם היה כתל חצר או כתל גנה אינו מציל
B
קורה שהיתה נתונה מכתל לכתל
וקדרה תלויה בה
טמאה תחתיה
כלים שבקדרה
רבי עקיבא מטהר
וחכמים מטמאין