מסכת אהלות

פרק יא


A
(א) הבית שנסדק
טמאה בחוץ כלים שבפנים טהורין
טמאה בפנים כלים שבחוץ
בית שמאי אומרים עד שיהא בסדק ארבעה טפחים
בית הלל אומרים כל שהוא
רבי יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח
B
(ב) אכסדרה שנסדקה
טמאה בצד זה כלים שבצד השני טהורים


A
נתן את רגלו או קנה מלמעלן ערב את הטמאה
נתן את הקנה בארץ אינו מביא את הטמאה
עד שיהיה גבוה מן הארץ פותח טפח
B
(ג) סגוס עבה וכפת עבה אינן מביאין את הטמאה
עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח
קפולים זו על גבי זו אינן מביאות את הטמאה
עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח

2
היה אדם נתון שם
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטמאה
ובית הלל אומרים אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטמאה


(ד) היה משקיף בעד החלון
והאהיל על קוברי המת
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטמאה
ובית הלל אומרים מביא את הטמאה
ומודים שאם היה לבוש בכליו
או שהיו שנים זה על גבי זה
שהם מביאין את הטמאה


(ה) היה מטל על האסקפה
והאהילו עליו קוברי המת
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטמאה
ובית הלל אומרים מביא את הטמאה


(ו) הטמאה בבית
והאהילו עליו טהורין
בית שמאי מטהרין
ובית הלל מטמאין

4
(ז) כלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומטל על האסקפה
רבי מאיר אומר
אם יש בצוארו פותח טפח מביא את הטמאה ואם לאו אינו מביא את הטמאה
רבי יוסי אומר
רואין את הטמאה מכנגד המשקוף ולפנים הבית טמא מכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור
רבי אלעזר אומר
פיו לפנים הבית טהור פיו לחוץ הבית טמא שהטמאה יוצאת דרך שוליו
רבי יהודה בן בתירה אומר בין כך ובין כך הבית טמא
כמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת
בעופות ובדגים כדי שתפל לאור ותשרף דברי רבי שמעון
רבי יהודה בן בתירא אומר בעופות ובדגים מעת לעת


(ח) החדות שבבית ומנורה בתוכו והפרח שלה יוצא
וכפישה נתונה עליו
שאם תנטל המנורה וכפישה עומדת על פי החדות
בית שמאי אומרים החדות טהור ומנורה טמאה
בית הלל אומרים אף המנורה טהורה
ומודים שאם תנטל המנורה וכפישה נופלת הכל טמא


(ט) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות
אפלו עד התהום טהורים
טמאה שם הבית טמא
טמאה בבית כלים שבכתלי החדות
אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורים
ואם לאו טמאים
אם היו כתלי החדות רחבים משלבית בין כך ובין כך טהורים