מסכת אהלות

פרק א

1א
A (א) שנים טמאים במת
אחד טמא טמאת שבעה
ואחד טמא טמאת ערב
B שלשה טמאין במת
שנים טמאין טמאת שבעה
ואחד טמא טמאת ערב
C ארבעה טמאין במת
שלשה טמאין טמאת שבעה
ואחד טמא טמאת ערב

1ב
A כיצד שנים
אדם הנוגע במת טמא טמאת שבעה
ואדם הנוגע בו טמא טמאת ערב
B (ב) כיצד שלשה
כלים הנוגעים במת וכלים בכלים טמאין טמאת שבעה
השלישי בין אדם ובין כלים טמא טמאת ערב
C (ג) כיצד ארבעה
כלים הנוגעין במת ואדם בכלים וכלים באדם
טמאין טמאת שבעה
הרביעי בין אדם בין כלים טמא טמאת ערב
אמר רבי עקיבא יש לי חמישי
השפוד התחוב באהל
האהל והשפוד ואדם הנוגע בשפוד וכלים באדם
טמאין טמאת שבעה
החמישי בין אדם בין כלים טמא טמאת ערב
אמרו לו אין האהל מתחשב

2א
(ד) אדם וכלים מטמאין במת
חמר באדם מבכלים ובכלים מבאדם
שהכלים שלשה
והאדם שנים
חמר באדם שכל זמן שהוא באמצע הן ארבעה
ושאינו באמצע הן שלשה

2ב
(ה) אדם ובגדים מטמאים בזב
חמר באדם מבבגדים ובבגדים מבאדם
שהאדם הנוגע בזב מטמא בגדים
ואין בגדים הנוגעין בזב מטמאין בגדים
חמר בבגדים שהבגדים הנושאין את הזב מטמאין אדם
ואין אדם הנושא את הזב מטמא אדם

3א
(ו) אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו
ואפלו מגיד ואפלו גוסס
זוקק ליבום ופוטר מן היבום מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה

3ב
וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם
התזו ראשיהם אף על פי שמפרכסין טמאין
כגון זנב שללטאה שהיא מפרכסת

4א
(ז) האברין אין להן שעור
אפלו פחות מכזית מן המת ופחות מכזית מן הנבלה
ופחות מכעדשה מן השרץ
מטמאין טמאתן

4ב
(ח) מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם
שלשים בפיסת הרגל ששה בכל אצבע
עשרה בקרסל שנים בשוק
חמשה בארכבה אחד בירך שלשה בקטלית
אחת עשרה צלעות
שלשים בפיסת היד ששה בכל אצבע
שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבעה בכתף
מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה
ושמונה עשרה חליות בשדרה
תשעה בראש
שמונה בצואר
ששה במפתח שללב
וחמשה בנקביו
כל אחד ואחד מטמא במגע ובמשא ובאהל
אימתי בזמן שיש עליהן בשר כראוי
אבל אם אין עליהן בשר כראוי
מטמאין במגע ובמשא ואינן מטמאין באהל