מסכת נידה

פרק ח

1
(א) הרואה כתם על בשרה
כנגד בית התרפה טמאה ושלא כנגד בית התרפה טהורה
על עקבה ועל ראש גדלה טמאה
על שוקה ועל פרסותיה
מבפנים טמאה מבחוץ טהורה ועל הצדדין מכאן ומכאן טהורה
ראתה על חלוקה מן החגור ולמטה טמאה מן החגור ולמעלה טהורה
ראתה על בית יד שלחלוק
אם מגיע כנגד בית התרפה טמאה ואם לאו טהורה
היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה
כל מקום שנמצא בו כתם טמאה מפני שהוא חוזר וכן בפליום

2א
(ב) ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות
שחטה בהמה חיה ועוף
נתעסקה בכתמים או שישבה בצד העסוקים בהן
הרגה מאכלת
הרי זו תולה בה
עד כמה היא תולה
רבי חנינא בן אנטיגונוס אומר
עד כגריס שלפול ואף על פי שלא הרגה
ותולה בבנה או בבעלה
אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע ולהוציא דם
הרי זו תולה בה

2ב
(ג) מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא
אמרה לו ראיתי כתם
אמר לה שמא מכה היתה ביך
אמרה לו הן וחיתה
אמר לה שמא יכולה להגלע ולהוציא דם
אמרה לו הן
וטהרה רבי עקיבא
ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה
אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם
שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל
שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה
דם ולא כתם

3א
(ד) עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם
עגל טהור משוך טמא
דברי רבי אלעזר בר צדוק