מסכת נידה | המשנה כדרכה | פרק ו
|
1א
(א) בא סימן תחתון עד שלא בא העליון
או חולצת או מתיבמת | 1ב
בא העליון עד שלא בא התחתון
אף על פי שאי אפשר
רבי מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת
וחכמים אומרים או חולצת או מתיבמת
מפני שאמרו אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון
אבל אי אפשר לעליון לבא עד שלא בא התחתון |
2א
A כל כלי חרס שהוא מכניס מוציא
ויש שמוציא ואינו מכניס
B כל אבר שיש בו צפרן יש בו עצם
ויש שיש בו עצם ואין בו צפרן
C (ג) כל המטמא מדרס מטמא טמא מת
ויש שמטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס | 2ב
A (ד) כל הראוי לדון דיני נפשות
ראוי לדון דיני ממונות
ויש שראוי לדון דיני ממונות
ואינו ראוי לדון דיני נפשות
B כל הכשר לדון כשר להעיד
ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון | 2ג
A (ה) כל שחיב במעשרות
מטמא טמאת אכלים
ויש שמטמא טמאת אכלין
ואינו חיב במעשרות
B (ו) כל שחיב בפאה חיב במעשרות
ויש שחיב במעשרות ואינו חיב בפאה
C (ז) כל שחיב בראשית הגז חיב במתנות
ויש שחיב במתנות ואינו חיב בראשית הגז |
3א
(ח) כל שיש לו בעור יש לו שביעית
ויש שיש לו שביעית ואין לו בעור | 3ב
A (ט) כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר
ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת
B כל שיש לו קרנים יש לו טלפים
ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים | 3ג
(י) כל הטעון ברכה לאחריו
טעון ברכה לפניו
ויש טעון ברכה לפניו
ואינו טעון ברכה לאחריו |
4א
(יא) תינוקת שהביאה שתי שערות
או חולצת או מתיבמת
וחיבת בכל מצות האמורות בתורה
וכן תינוק שהביא שתי שערות
חיב בכל מצות האמורות בתורה
וראוי להיות בן סורר ומורה
משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן
התחתון ולא העליון
אלא שדברו חכמים בלשון נקיה | 4ב
תינוקת שהביאה שתי שערות
אינה יכולה למאן
רבי יהודה אומר
עד שירבה השחור | 4ג
(יב) שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים
והאמורות בכל מקום
כדי לכוף ראשן לעקרן
דברי רבי ישמעאל
רבי אלעזר אומר
כדי לקרוץ בצפרן
רבי עקיבא אומר
כדי שיהו נטלות בזוג |
5א
(יג) הרואה כתם הרי זו מקלקלת וחוששת משום זוב
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
אין בכתמים משום זוב | 5ב
(יד) הרואה יום אחד עשר בין השמשות
תחלת נדה וסוף נדה תחלת זיבה וסוף זיבה
יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה
בין השמשות לכלן
הרי אלו טועות
אמר רבי יהושע
עד שאתם מתקנים את השוטות תקנו את הפקחות |