מסכת נידה

פרק י


(א) תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונסת
בית שמאי אומרים נותנין לה ארבעה לילות
ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה


הגיע זמנה לראות ונסת
בית שמאי אומרים
נותנין לה לילה הראשון
ובית הלל אומרים
עד מוצאי שבת ארבעה לילות


ראתה ועודה בבית אביה
בית שמאי אומרים נותנין לה בעילת מצוה
ובית הלל אומרים כל הלילה שלה


(ב) נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאתה טהורה
ובין השמשות לא הפרישה ולאחר ימים בדקה ומצאתה טמאה
הרי היא בחזקת טהרה
בדקה עצמה ביום השביעי בשחרית ומצאתה טמאה
ובין השמשות לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאתה טהורה
הרי זו בחזקת טמאה ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה
ואם יש לה וסת דיה שעתה
רבי יהודה אומר
כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה הרי זו בחזקת טמאה
וחכמים אומרים
אפלו בשנים לנדתה
בדקה ומצאתה טהורה ובין השמשות לא הפרישה
ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה הרי זו בחזקת טהרה


(ג) הזב והזבה שבדקו עצמן ביום הראשון ומצאו טהור
וביום השביעי ומצאו טהור
ושאר הימים שבנתים לא בדקו
רבי אליעזר אומר
הרי הן בחזקת טהרה
רבי יהושע אומר
אין להם אלא יום הראשון ויום השביעי בלבד
רבי עקיבא אומר
אין להם אלא יום השביעי בלבד


A
(ד) הזב והזבה והנדה
והיולדת והמצרע שמתו
מטמאין במשא עד שימוק הבשר
B
נכרי שמת טהור מלטמא במשא


בית שמאי אומרים
כל הנשים מתות נדות
ובית הלל אומרים
אין נדה אלא שמתה נדה


A
(ה) האשה שמתה ויצא ממנה רביעית דם
מטמאה משום כתם ומטמאה באהל
רבי יהודה אומר
אינה מטמאה משום כתם
מפני שנעקר משמתה
B
ומודה רבי יהודה
ביושבת על המשבר ומתה
ויצא ממנה רביעית דם
שהיא מטמאה משום כתם
אמר רבי יוסי לפיכך אינה מטמאה באהל


(ו) בראשונה היו אומרים
היושבת על דם טהר היתה מערה מים לפסח
חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים כדברי בית הלל
בית שמאי אומרים אף כטמא מת
(ז) ומודים שהיא אוכלת במעשר
וקוצה לה חלה ומקפת וקוראה לה שם
ואם נפל מרקה ומדם טהרה על ככר שלתרומה שהוא טהור


בית שמאי אומרים
צריכה טבילה באחרונה
ובית הלל אומרים
אינה צריכה טבילה באחרונה


(ח) הרואה יום אחד עשר
וטבלה לערב ושמשה
בית שמאי אומרים
מטמאין משכב ומושב וחיבין בקרבן
בית הלל אומרים
פטורין מן הקרבן


טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה
ואחר כך ראתה
בית שמאי אומרים
מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן
ובית הלל אומרים הרי זה גרגרן
ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום
וטבלה לערב ושמשה
שמטמאין משכב ומושב וחיבין בקרבן


טבלה ביום שלאחריו ושמשה
הרי זו תרבות רעה
ומגען ובעילתן תלוים