מסכת נגעים

פרק ח

1
(א) הפורח מן הטמא טהור חזרו בו ראשי אברים טמא עד שתתמעט בהרתו מכגריס
מן הטהור טמא חזרו בו ראשי אברים טמא עד שתחזר בהרתו לכמות שהיתה

2א
A (ב) בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה
פרחה בכלו ואחר כך הלכה לה המחיה
או שהלכה לה המחיה ואחר כך פרחה בכלו
טהור
נולדה לו מחיה טמא
נולד לו שער לבן
רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין
B (ג) בהרת ובה שער לבן פרחה בכלו
אף על פי ששער לבן במקומו טהור

2ב
בהרת ובה פשיון
פרחה בכלו טהור
וכלן שחזרו בהן ראשי אברים
הרי אלו טמאין
פרחה במקצתו טמא
פרחה בכלו טהור

2ג
A (ד) כל פריחת ראשי אברים
שבפריחתן טהרו טמא
כשיחזרו טמאים
B כל חזירת ראשי אברים
שבחזירתם טמאו טהור
נתכסו טהור
נתגלו טמא
אפלו מאה פעמים

3א
(ה) כל הראוי לטמא בנגע הבהרת מעכב את הפריחה
כל שאינו ראוי לטמא בנגע הבהרת אינו מעכב את הפריחה
כיצד
פרחה בכלו אבל לא בראש ובזקן בשחין במכוה ובקדח המורדין
חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת
טהורים
פרחה בכלו
אבל לא בכחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן לשחין למכוה ולקדח
חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת
אף על פי שנעשה מקום המחיה בהרת טמא עד שתפרח בכלו

3ב
(ו) שתי בהרות אחת טמאה ואחת טהורה
פרחה מזו לזו ואחר כך פרחה בכלו טהור
בשפתו העליונה בשפתו התחתונה בשתי אצבעותיו בשני ריסי עיניו
אף על פי שמדבקים זה לזה והם נראים כאחד טהור
פרחה בכלו אבל לא בבהק טמא
חזרו בו ראשי אברים כמין בהק טהור
חזרו בו ראשי אברים פחות מכעדשה
רבי מאיר מטמא
וחכמים אומרים
בהק פחות מכעדשה סימן טמאה בתחלה ואין סימן טמאה בסוף

4א
(ז) הבא כלו לבן יסגיר
נולד לו שער לבן יחליט
השחירו שתיהם או אחת מהן
הקצירו שתיהן או אחת מהן
נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן
הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן
או חלקן השחין ומחית השחין
המכוה ומחית המכוה והבהק
נולד לו מחיה או שער לבן טמא
לא נולד לו לא מחיה ולא שער לבן טהור
וכלן שחזרו בהן ראשי אברים
הרי אלו כמות שהיו
פרחה במקצתו טמא
פרחה בכלו הרי הוא טהור
(ח) אם בכלו פרחה כאחת
מתוך הטהרה טמא ומתוך הטמאה טהור

4ב
הטהור מתוך הסגר
פטור מן הפריעה ומן הפרימה
ומן התגלחת ומן הצפרים
מתוך החלט
חיב בכלן
זה וזה מטמאים בביאה

4ג
(ט) הבא כלו לבן
ובו מחיה כעדשה
פרחה בכלו ואחר כך חזרו בו ראשי אברים
רבי ישמעאל אומר
כחזירת ראשי אברים בבהרת גדולה
רבי אלעזר בן עזריה אומר
כחזירת ראשי אברים בבהרת קטנה

5
(י) יש מראה נגעו לכהן ונשכר ויש מראה ומפסיד כיצד
מי שהיה מחלט והלכו להן סימני טמאה
לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכלו טהור שאלו הראה לכהן היה טמא
בהרת ואין בה כלום
לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכלו טמא שאלו הראה לכהן היה טהור