מסכת נגעים

פרק יג

1
(א) עשרה בתים הן
הכהה בראשון וההולך לו קולפו והוא טהור
הכהה בשני וההולך לו קולפו והוא טעון צפרים
הפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע
חזר ינתץ לא חזר טעון צפרים
עמד בראשון ופשה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע
חזר ינתץ לא חזר טעון צפרים
עמד בזה ובזה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע
חזר ינתץ לא חזר טעון צפרים
אם עד שלא טהרו בצפרים נראה בו נגע הרי זה ינתץ
ואם משטהרו בצפרים נראה בו נגע יראה כתחלה


(ב) האבן שבזוית
בזמן שהוא חולץ חולץ את כלה
ובזמן שהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את שלחברו
נמצא חמר בחליצה מבנתיצה
רבי אלעזר אומר
בית הבנוי ראש ופתין נראה בראש נוטל את כלה
נראה בפתין נוטל את שלו ומניח את שלחברו


(ג) בית שנראה בו נגע
היתה עליה על גביו נותן את הקורות לעליה
נראה בעליה נותן את הקורות לבית
לא היתה עליה על גביו אבניו ועציו ועפרו נתצין עמו
ומציל על המלבנים ועל שריגי החלונות
רבי יהודה אומר
מלבן הבנוי על גביו נתץ עמו אבניו ועציו ועפרו מטמאין בכזית
רבי אלעזר חסמא אומר במה שהן


A
(ד) בית המסגר מטמא מתוכו
והמחלט מתוכו ומאחוריו
זה וזה מטמאין בביאה
B
(ה) הבונה מן המסגר בטהור
וחזר נגע לבית
חולץ את האבנים
חזר על האבנים
הבית הראשון ינתץ
והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין


A
(ו) בית שהוא מסך על גבי בית המנגע
וכן אילן שהוא מסך על גבי בית המנגע
הנכנס לחיצון טהור
דברי רבי אלעזר בן עזריה
אמר רבי אלעזר
מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה
הוא עצמו לא יטמא בביאה
B
(ז) הטמא עומד תחת האילן
והטהור עובר טמא
הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר
טהור
אם עמד טמא
וכן באבן המנגעת טהור
ואם הניחה הרי זה טמא


A
(ח) טהור
שהכניס ראשו ורבו לבית טמא
נטמא
וטמא
שהכניס ראשו ורבו לבית טהור
טמאהו
B
טלית טהורה
שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא
נטמאה
וטמאה
שהכניס ממנה אפלו כזית לבית טהור
טמאתו


A
(ט) מי שנכנס לבית המנגע
וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד
היה לבוש בכליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו
הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא כדי אכילת פרס
פת חטין ולא פת שעורים מסב ואוכלה בלפתן
B
(י) היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וטבעותיו בידיו
אם שהה כדי אכילת פרס טמאות
היה עומד בחוץ ופשט ידו לפנים וטבעותיו בידיו
רבי יהודה מטמא מיד
וחכמים אומרים עד שישהא כדי אכילת פרס
אמרו לרבי יהודה מה אם בזמן שכל גופו טמא
לא טמא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס
בזמן שאין כל גופו טמא
אינו דין שלא יטמא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס


A
(יא) מצרע שנכנס לבית
כל הכלים שיש שם טמאין אפלו עד הקורות
רבי שמעון אומר
עד ארבע אמות
כלים מיד טמאין
רבי יהודה אומר
אם שהה כדי הדלקת הנר
B
(יב) נכנס לבית הכנסת
עושים לו מחצה גבוהה עשרה טפחים על רחב ארבע אמות
נכנס ראשון ויוצא אחרון

5
כל המציל צמיד פתיל באהל המת מציל צמיד פתיל בבית המנגע
וכל המציל מכסה באהל המת מציל מכסה בבית המנגע
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
כל המציל צמיד פתיל באהל המת מציל מכסה בבית המנגע
כל המציל מכסה באהל המת אפלו מגלה בבית המנגע טהור