מסכת נגעים

פרק יב

1
(א) כל הבתים מטמאין בנגעים חוץ משלגוים
הלוקח בתים מן הגוים יראו כתחלה


A
בית עגל
בית טריגון
בית הבנוי בספינה או באסקריא
על ארבע קורות
אינו מטמא בנגעים
ואם היה מרבע
אפלו על ארבעה עמודים מטמא
B
(ב) בית שאחד מצדדיו מחפה בשיש
אחד בסלע
ואחד בלבנים
ואחד בעפר
טהור


A
בית שלא היו בו אבנים ועצים ועפר
ונראה בו נגע
ואחר כך הביאו בו אבנים ועצים ועפר טהור
וכן בגד שלא ארג בו שלש על שלש
ונראה בו נגע
ואחר כך ארג בו שלש על שלש טהור
B
אין הבית מטמא בנגעים
עד שיהו בו אבנים ועצים ועפר
C
(ג) וכמה אבנים יהו בו
רבי ישמעאל אומר ארבע
רבי עקיבא אומר שמונה
שהיה רבי ישמעאל אומר
עד שיראה כשני גריסין
על שתי אבנים או על אבן אחת
רבי עקיבא אומר עד שיראה כשני גריסין
על שתי אבנים לא על אבן אחת
רבי אלעזר בר שמעון אומר
עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בשני כתלים בזוית
ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס
(ד) עצים כדי לתן תחת השקוף
רבי יהודה אומר כדי לעשות סנדל לאחורי השקוף
עפר כדי לתן בין פצים לחברו


A
קירות האבוס
וקירות המחצה
אינן מטמאין בנגעים
B
ירושלים וחוצה לארץ
אינן מטמאין בנגעים


A
(ה) כיצד ראית הבית
ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר
כנגע נראה לי בבית
אפלו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי
לא יגזר ויאמר נגע נראה לי בבית
אלא כנגע נראה לי בבית
B
וצוה הכהן ופנו את הבית
(בטרם יבא הכהן לראות את הנגע
ולא יטמא כל אשר בבית
ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית)
ואפלו חבילי עצים ואפלו חבילי קנים
דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר עסק הוא לפנוי
אמר רבי מאיר וכי מה מטמא לו
אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו
מטבילן והן טהורים
על מה חסה התורה
על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו
אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי
קל וחמר על ממונו החביב
אם כך על ממונו
קל וחמר על נפש בניו ובנותיו
אם כך על שלרשע קל וחמר על שלצדיק


(ו) אינו הולך לתוך ביתו
ומסגיר
ולא בתוך הבית שהנגע בתוכו
ומסגיר
אלא עומד על פתח הבית שהנגע בתוכו
ומסגיר
שנאמר
ויצא הכהן מן הבית
אל פתח הבית
והסגיר את הבית שבעת ימים


A
ובא בסוף השבוע וראה אם פשה
וצוה הכהן
וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע
והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
ולקחו אבנים אחרות
והביאו אל תחת האבנים
ועפר אחר יקח וטח את הבית
אינו נוטל אבנים מצד זה ומביא לצד זה
ולא עפר מצד זה ומביא לצד זה
ולא סיד מכל מקום
אינו מביא לא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת
אלא מביא שתים תחת שתים תחת שלש תחת ארבע
מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו
שניהן חולצין שניהן קוצעין
שניהן מביאין את האבנים
אבל הוא לבדו מביא את העפר
שנאמר ועפר אחר יקח וטח את הבית
אין חברו מטפל עמו בטיחה
B
(ז) בא בסוף שבוע וראה אם חזר
ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו
ואת כל עפר הבית
והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא

4
הפסיון הסמוך כל שהוא והרחוק כגריס והחוזר בבתים כשני גריסין