מסכת נגעים

פרק י

1א
(א) הנתקים מטמאין בשני שבועות ובשני סימנים
בשער צהב דק ובפשיון
בשער צהב דק לקוי קצר דברי רבי עקיבא
רבי יוחנן בן נורי אומר אפלו ארך
אמר רבי יוחנן בן נורי מה הלשון אומרים
דק מקל זה דק קנה זה דק לקוי קצר או דק לקוי ארך
אמר לו רבי עקיבא
עד שאנו למדים מן הקנה נלמד מן השער
דק שערו שלפלוני דק לקוי קצר לא דק לקוי ארך

1ב
(ב) שער צהב דק מטמא מכנס ומפזר ומבצר
ושלא מבצר הפוך ושלא הפוך
דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר
אינו מטמא אלא הפוך
אמר רבי שמעון
ודין הוא מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו
אינו מטמא אלא הפוך
שער צהב דק ששער אחר מציל מידו
אינו דין שלא יטמא אלא הפוך
רבי יהודה אומר
כל מקום שצריך לומר הפוך אמר הפוך
אבל הנתק שנאמר בו לא היה בו שער צהב
מטמא הפוך ושלא הפוך

2א
(ג) הצומח מציל מיד שער צהב
ומיד הפשיון
מכנס ומפזר מבצר ושלא מבצר
והמשאר מציל מיד שער צהב ומיד הפשיון
מכנס ומפזר ומבצר
ואינו מציל מן הצד
עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות

2ב
אחת צהבה ואחת שחורה
אחת צהבה ואחת לבנה
אינן מצילות

2ג
(ד) שער צהב שקדם את הנתק טהור
רבי יהודה מטמא
רבי אליעזר בן יעקב אומר
לא מטמא ולא מציל
רבי שמעון אומר
כל שאינו סימן טמאה בנתק
הרי הוא סימן טהרה בנתק

3
(ה) כיצד מגלחין את הנתק
מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהא נכר אם פשה

4א
A החליטו בשער צהב
הלך שער צהב וחזר שער צהב
וכן בפשיון
בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני
לאחר הפטור
הרי הוא כמות שהיה
B החליטו בפשיון
והלך הפשיון וחזר הפשיון
וכן בשער צהב
בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני
לאחר הפטור
הרי הוא כמו שהיה

4ב
A (ו) שני נתקים זה בצד זה
ושטה שלשער מפסקת ביניהם
נפרץ ממקום אחד טמא
משני מקומות טהור
כמה תהא הפרצה מקום שתי שערות
נפרץ ממקום אחד כגריס טמא
B (ז) שני נתקין זה לפנים מזה
ושטה שלשער מפסקת ביניהן
נפרץ ממקום אחד טמא
משני מקומות טהור
כמה תהא הפרצה מקום שתי שערות
נפרץ ממקום אחד כגריס טהור

4ג
A (ח) מי שהיה בו נתק
ובו שער צהב טמא
נולד לו שער שחור טהור
אף על פי שהלך לו שער שחור טהור
רבי שמעון בן יהודה אומר
משום רבי שמעון
כל נתק שטהר שעה אחת
אין לו טמאה לעולם
רבי שמעון אומר
כל שער צהב שטהר שעה אחת
אין לו טמאה לעולם
B (ט) מי שהיה בו נתק כגריס
ונתק כל ראשו טהור

5א
A הראש והזקן אין מעכבין זה את זה דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר מעכבין זה את זה
אמר רבי שמעון ודין הוא
מה אם עור הפנים ועור הבשר שיש דבר אחר מפסיק ביניהם
מעכבין זה את זה
הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם
אינו דין שיעכבו זה את זה
B הראש והזקן אין מצטרפין זה עם זה ואין פושין מזה לזה
איזה הוא זקן מן הפרק שללחי עד פיקה שלגרגרת

5ב
A (י) הקרחת והגבחת מטמאות בשני שבועות בשני סימנים
במחיה ובפסיון
איזו היא קרחת אכל נשם סך נשם מכה שאינה ראויה לגדל שער
איזו היא קרחת מן הקדקד השופע לאחוריו עד פיקה שלצואר
איזו היא גבחת מן הקדקד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן
B הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו ואינן פושות מזו לזו
רבי יהודה אומר
אם יש שער ביניהן אינן מצטרפות ואם לאו הרי אלו מצטרפות