מסכת מקואות

פרק ז

1א
(א) יש מעלין את המקוה ולא פוסלין
פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין
אלו מעלין ולא פוסלין
השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט הנרוק
אמר רבי עקיבא
היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה
והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם
צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה
רבי יוחנן בן נורי אומר
אבן הברד כמים
כיצד מעלין ולא פוסלין
מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת
נפל מהם סאה לתוכו והעלתו
נמצאו מעלין ולא פוסלין

1ב
(ב) אלו פוסלין ולא מעלין
המים בין טמאים בין טהורים
ומי כבשים ומי שלקות והתמד עד שלא החמיץ
כיצד פוסלין ולא מעלין
מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב
ונפל מהם קרטוב לתוכו
לא העלהו פוסלו בשלשה לגין
אבל שאר המשקין ומי פרות והציר והמריס והתמד משהחמיץ
פעמים מעלין ופעמים שאינן מעלין
כיצד
מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת
נפל לתוכו סאה מהם לא העלתו
היו בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה הרי זה כשר

2א
A (ג) הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים
ושנו את מראיו
כשר
B רבי יוסי אומר
מי הצבע פוסלין אותו בשלשה לגין
ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה

2ב
A נפל לתוכו יין ומחל
ושנו את מראיו פסול
כיצד יעשה
ימתין לו עד שירדו גשמים
ויחזרו מראיהן למראה המים
היו בו ארבעים סאה
ממלא בכתף ונותן לתוכו
עד שיחזרו מראיהן למראה המים
B (ד) נפל לתוכו יין או מחל
ושנו מקצת מראיו
אם אין בו מראה מים ארבעים סאה
הרי זה לא יטבל בו

2ג
A (ה) שלשה לגין מים
ונפל לתוכן קרטוב יין
והרי מראיהן כמראה היין
ונפלו למקוה לא פסלוהו
B שלשה לגין מים חסר קרטוב
ונפל לתוכן קרטוב חלב
והרי מראיהן כמראה המים
ונפלו למקוה לא פסלוהו
רבי יוחנן בן נורי אומר
הכל הולך אחר המראה

3א
(ו) מקוה שיש בו ארבעים סאה מכונות
ירדו שנים וטבלו זה אחר זה
הראשון טהור והשני טמא
רבי יהודה אומר
אם היו רגליו שלראשון נוגעות במים
אף השני טהור
הטביל בו את הסגוס והעלהו מקצתו
נוגע במים טהור

3ב
הכר והכסת שלעור
כיון שהגביה שפתותיהם מן המים
המים שבתוכן שאובין
כיצד יעשה
מטבילין ומעלה אותם דרך שוליהם

3ג
(ז) הטביל בו את המטה
אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה
טהורה
מפני שהמים מקדמין

4א
מקוה שמימיו מרדדין
כובש אפלו חבילי עצים אפלו חבילי קנים כדי שיתפחו המים
ויורד וטובל

4ב
מחט שהיא נתונה על מעלות המערה
היה מוליך ומביא במים
כיון שעבר עליה הגל טהורה