מסכת מקואות

פרק ה


A
(א) מעין שהעבירו על גבי השקת פסול
B
העבירו על גבי שפה כל שהוא
כשר חוצה לה
שהמעין מטהר בכל שהוא


A
העבירו על גבי ברכה והפסיקו
הרי הוא כמקוה
חזר והמשיכו
פסול לזבים ולמצרעים
ולקדש מהן מי חטאת
עד שידע שיצאו הראשונים
B
(ב) העבירו על גבי כלים
או על גבי ספסל
רבי יהודה אומר
הרי הוא כמו שהיה
רבי יוסי אומר
הרי הוא כמקוה
ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל


A
(ג) מעין שהוא משוך כנדל
רבה עליו והמשיכו
הרי הוא כמו שהיה
B
היה עומד
ורבה עליו והמשיכו
שוה למקוה לטהר באשברן
ולמעין להטביל בו כל שהוא


(ד) כל הימים כמקוה
שנאמר ולמקוה המים קרא ימים
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
הים הגדול כמקוה
לא נאמר ימים
אלא שיש בו מיני ימים הרבה


רבי יוסי אומר
כל הימים מטהרים בזוחלין
ופסולין לזבין ולמצרעים
ולקדש מהם מי חטאת


(ה) הזוחלין כמעין
והנוטפים כמקוה
העיד רבי צדוק
על הזוחלין שרבו על הנוטפים
שהם כשרים
ונוטפים שעשאן זוחלין
סומך אפלו מקל אפלו קנה
אפלו זב וזבה
יורד וטובל
דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר
כל דבר שהוא מקבל טמאה אין מזחילין בו


(ו) גל שנתלש ובו ארבעים סאה
ונפל על האדם ועל הכלים
טהורים


כל מקום שיש בו ארבעים סאה
טובלין ומטבילין
מטבילין בחריצין ובנעצים
ובפרסת החמור המערבת בבקעה


בית שמאי אומרים
מטבילין בחרדלית
בית הלל אומרים
אין מטבילין
ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהם
וכלים שגדר בהם לא הטבלו