מסכת מקואות

פרק ג


(א) רבי יוסי אומר
שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה
ונפלו לזה לג ומחצה ולזה לג ומחצה ונתערבו
כשרים מפני שלא נקרא עליהן שם פסול
אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה
ונפלו בו שלשה לגין ונחלק לשנים
פסול מפני שנקרא עליו שם פסול
ורבי יהושע מכשיר שהיה רבי יהושע אומר
כל מקוה שאין בו ארבעים סאה
ונפלו לו שלשה לגין וחסר אפלו קרטוב
כשר מפני שחסרו לו שלשה לגין
וחכמים אומרים
לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד
(ב) כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לגין
לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד
או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה
ויטהרו העליונים מן התחתונים
רבי אלעזר בן עזריה פוסל אלא אם כן פקק


(ג) בור שהוא מלא מים שאובין
והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו
לעולם הוא בפסולו
עד שיתחשב שלא נשתיר מן הראשונים שלשה לגין


שנים שהיו מטילין למקוה זה לג ומחצה וזה לג ומחצה
הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה
והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה
רבי עקיבא מכשיר
וחכמים פוסלין
אמר רבי עקיבא לא אמרו מטילין אלא מטיל
אמרו לו לא כך ולא כך אמרו
אלא שנפלו לו שלשה לגין
(ד) מכלי אחד משנים ומשלשה מצטרפין
ומארבעה אין מצטרפין


בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים
וטהור שנפלו על ראשו ועל רבו שלשה לגין מים שאובין
מכלי אחד משנים ומשלשה מצטרפין
מארבעה אין מצטרפין
במה דברים אמורים
בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון
ובמה דברים אמורים
בזמן שלא נתכון לרבות
אבל נתכון לרבות אפלו קרטוב בכל השנה
מצטרפין לשלשה לגין