מסכת מכשירין

פרק ו


A
(א) המעלה פרותיו לגג
מפני הכנימה
וירד עליהם טל
אינם בכי יתן
אם נתכון לכך הרי זה בכי יתן
העלן חרש שוטה וקטן
אף על פי שחשב שירד עליהן הטל
אינן בכי יתן
שיש להן מעשה ואין להן מחשבה
B
(ב) המעלה את האגדות
ואת הקציעות ואת השום לגג
בשביל שימתינו
אינן בכי יתן


A
כל האגדות שלבית השוקים טמאין
רבי יהודה מטהר בלחים
אמר רבי מאיר
וכי מפני מה טמאו אלא מפני משקה הפה
B
כל הקמחין והסלתות שלבית השוקים
טמאים
החילקה הטרגיס והטסני טמאים בכל מקום


A
(ג) כל הביצים בחזקת טהרה
חוץ משלמוכרי משקה
ואם היו מוכרין עמהן פרות יבשים
טהורות
B
כל הדגים בחזקת טמאה
רבי יהודה אומר
חתיכת אילתית ודג המצרי הבא בקפה
וקוליס האספנין
הרי אלו בחזקת טהרה
כל הציר בחזקת טמאה
ועל כלם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן
חוץ משלדגה
מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ
רבי אליעזר בן יעקב אומר
ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן טמא


(ד) שבעה משקין הן
הטל והמים
היין והשמן
והדם והחלב
ודבש דבורים
דבש צרעים טהור ומתר באכילה
(ה) תולדות למים
היוצאין מן העין מן האזן
מן החטם מן הפה
מי רגלים בין גדולים בין קטנים
לדעתו ושלא לדעתו
תולדות לדם
דם שחיטה
בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים
ודם הקזה לשתיה
מי חלב כחלב
והמחל כשמן שאין המחל יוצא מידי שמן
דברי רבי שמעון
רבי מאיר אומר
אף על פי שאין עמו שמן
דם השרץ כבשרו
מטמא ואינו מכשיר
ואין לנו כיוצא בו


A
(ו) אלו מטמאין ומכשירין
זובו שלזב ורקו
ושכבת זרעו ומימי רגליו
ורביעית מן המת ודם הנדה
רבי אליעזר אומר
שכבת זרע אינה מכשרת
רבי אלעזר בן עזריה אומר
דם הנדה אינו מכשיר
רבי שמעון אומר
דם המת אינו מכשיר
ואם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה
B
(ז) אלו לא מטמאין ולא מכשירין
הזעה והלחה סרוחה
והראי והדם היוצא עמהם
ומשקה בן שמונה
רבי יוסי אומר
חוץ מדמו
והשותה מי טבריה
אף על פי שיוצאין נקיים
דם שחיטה בבהמה בחיה ובעופות הטמאים
ודם הקזה לרפואה
רבי אלעזר מטמא באלו
רבי שמעון בן אלעזר אומר
חלב הזכר טהור


(ח) חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון
וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון
אמר רבי עקיבא
קל וחמר הדברים
מה אם חלב האשה
שאינו מיחד אלא לקטנים
מטמא לרצון ושלא לרצון
חלב הבהמה שהוא מיחד לקטנים ולגדולים
אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון
אמרו לו לא
אם טמא חלב האשה שלא לרצון
שדם מגפתה טמא
יטמא חלב הבהמה שלא לרצון
שדם מגפתה טהור
אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם
שהחולב לרפואה טמא
והמקיז לרפואה טהור
אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו
שהמשקים היוצאין מהן לרצון טמאים
ושלא לרצון טהורים
אמר להן לא
אם אמרתם בסלי זיתים וענבים
שתחלתן אכל וסופן משקה
תאמרו בחלב שתחלתו וסופו משקה
עד כאן היתה תשובה
אמר רבי שמעון
מכאן ואילך היינו משיבין לפניו
מי גשמים יוכיחו
שתחלתן וסופן משקה
ואינן מטמאין אלא לרצון
אמר לנו לא
אם אמרתם במי גשמים
שאין רבן לאדם אלא לארצות ולאילנות
ורב החלב לאדם