מסכת מכשירין

פרק ד


A
(א) השוחה לשתות
המים העולים בפיו ובשפמו בכי יתן
בחטמו ובראשו ובזקנו אינן בכי יתן
B
הממלא בחבית
המים העולים אחריה
ובחבל שהוא מכנן על צוארה ובחבל שהוא לצרכה
הרי זה בכי יתן
כמה הוא צרכה
רבי שמעון בן אלעזר אומר טפח
נתנה תחת הצנור אינן בכי יתן


A
(ב) מי שירדו עליו גשמים
אפלו אב הטמאה אינן בכי יתן
ואם נער בכי יתן
עמד מתחת הצנור להקר או לדוח
בטמא טמאין ובטהור בכי יתן
B
(ג) הכופה קערה על הכתל
בשביל שתדוח הרי זה בכי יתן
אם בשביל שלא ילקה הכתל אינן בכי יתן


(ד) חבית שירד הדלף לתוכה
בית שמאי אומרים ישבר
בית הלל אומרים יערה
ומודים שהוא מושיט את ידו
ונוטל פרות מתוכה והם טהורים


(ה) ערבה שירד הדלף לתוכה
הנתזין והצפין אינן בכי יתן
נטלה לשפכה
בית שמאי אומרים בכי יתן
בית הלל אומרים אינן בכי יתן


הניחה שירד הדלף לתוכה
הנתזין והצפין
בית שמאי אומרים בכי יתן
בית הלל אומרים אינן בכי יתן
נטלה לשפכה
אלו ואלו מודים שהן בכי יתן


המטביל את הכלים והמכבס את כסותו
במערה
המים העולים בידיו בכי יתן
ברגליו אינן בכי יתן
רבי אלעזר אומר
אם אי אפשר לו שירד
אלא אם כן נטנפו רגליו
אף העולין ברגליו בכי יתן


(ו) קפה שהיא מלאה תרמוסין
ונתנוה לתוך מקוה
מושיט ידו ונוטל תרמוסין מתוכה
והם טהורים
העלם מן המים
הנוגעים בקפה טמאים
ושאר כל התרמוסים טהורים


צנון שבמערה
נדה מדיחתו והוא טהור
העלתו כל שהוא מן המים טמא


A
(ז) פרות שנפלו לתוך אמת המים
פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן
ידיו טהורות והפרות טהורים
ואם חשב שידוחו ידיו
ידיו טהורות והפרות בכי יתן
B
(ח) קדרה שהיא מלאה מים ונתונה לתוך המקוה
ופשט אב הטמאה את ידו לתוכה טמאה
מגע טמאות טהורה
ושאר כל המשקין טמאין שאין המים מטהרים את שאר המשקין


A
(ט) הממלא בקילון עד שלשה ימים טמאין
רבי עקיבא אומר
אם נגבו מיד טהורים
ואם לא נגבו אפלו עד שלשים יום טמאים
B
(י) עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים
אם רבו טהורים
הוציאם שירדו עליהם גשמים אף על פי שרבו טמאים
בלעו משקין טמאים
אף על פי שהוציאם שירדו עליהן גשמים טהורין
ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד
רבי שמעון אומר
אם היו לחין והסיקן
ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו טהורים