מסכת מכשירין

פרק ג


(א) שק שהוא מלא פרות
על גב הנהר או על פי הבור
או על מעלות המערה
ושאבו
כל ששאבו בכי יתן
רבי יהודה אומר
כל שהוא כנגד המים בכי יתן
וכל שאינו כנגד המים אינו בכי יתן


(ב) חבית שהיא מלאה פרות
ונתונה לתוך המשקין
או מלאה משקין ונתונה לתוך הפרות
ושאבו
כל ששאבו בכי יתן
באלו משקים אמרו
במים וביין ובחמץ
ושאר כל המשקין טהורין
רבי נחמיה מטהר בקטנית
שאין הקטנית שואבת


(ג) הרודה פת חמה
ונתנה על פי חבית שליין
רבי מאיר מטמא
ורבי יהודה מטהר
רבי יוסי מטהר בשלחטים
ומטמא בשלשעורים
מפני שהשעורים שואבות


A
(ד) המרבץ את ביתו
ונתן בו חטים וטננו
אם מחמת המים בכי יתן
ואם מחמת הסלע אינן בכי יתן
B
המכבס את כסותו בערבה
נתן בה חטים וטננו
אם מחמת המים בכי יתן
אם מחמת עצמן אינן בכי יתן


A
המטנן בחול
הרי זה בכי יתן
מעשה באנשי המחוז שהיו מטנין בחול
אמרו להם חכמים
אם כך הייתם עושים
לא עשיתם טהרה מימיכם
B
(ה) המטנן בטיט הנגוב
רבי שמעון אומר
אם יש בו משקה טופח בכי יתן
ואם לאו אינו בכי יתן


A
המרבץ את גרנו
אינו חושש שמא נתן בה חטים
וטננו
B
המלקט עשבים כשהטל עליהם
להטן בהם חטים
אינן בכי יתן
אם נתכון לכך הרי זה בכי יתן


A
המוליך חטין לטחון
וירדו עליהן גשמים
אם שמח בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח אלא אם עמד
B
(ו) היו זיתיו נתונים בגג
וירדו עליהן גשמים
אם שמח בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח
אלא אם הפכו את הצנור
או אם חלחל לתוכן


A
(ז) החמרין שהיו עוברים בנהר
ונפלו שקיהם למים
אם שמחו בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח אלא אם הפכו
B
היו רגליו מלאות טיט
וכן רגלי בהמתו
עבר בנהר
אם שמח בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח
אלא אם עמד והדיח באדם
ובבהמה טמאה לעולם טמא


A
(ח) המוריד את הגלגלים
ואת כלי הבקר
בשעת הקדים למים
בשביל שיחוצו
הרי זה בכי יתן
B
המוריד בהמה לשתות
המים העולים בפיה בכי יתן
וברגליה אינן בכי יתן
אם חשב שידוחו רגליה
אף העולין ברגליה בכי יתן
בשעת היחף והדיש לעולם טמא
הוריד חרש שוטה וקטן
אף על פי שחושב שידוחו רגליה
אינן בכי יתן
שיש להן מעשה ואין להן מחשבה