מסכת כלים

פרק ו


(א)העושה שלשה פטפוטים בארץ
וחברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדרה
טמאה
קבע שלשה מסמרין בארץ
להיות שופת עליהן את הקדרה
אף על פי שעשה בראשן מקום שתהא הקדרה יושבת
טהורה


העושה שתי אבנים כירה
וחברן בטיט
טמאה
רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית או עד שיסמך לכתל
אחת בטיט ואחת שלא בטיט
טהורה


(ב) האבן שהיה שופת עליה ועל התנור
עליה ועל הכירה עליה ועל הכפח
טמאה
עליה ועל האבן עליה ועל הסלע עליה ועל הכתל
טהורה
וזו היתה כירת הנזירים שבירושלם שכנגד הסלע


כירת הטבחים
בזמן שהוא נותן אבן בצד אבן
נטמאת אחת מהן לא נטמאו כלן


(ג) שלש אבנים שעשאן שתי כירים
נטמאת אחת מן החיצונות
האמצעית
המשמשת את הטמאה טמאה המשמשת את הטהורה טהורה
נטלה הטהורה החלטה האמצעית לטמאה
נטלה הטמאה החלטה האמצעית לטהרה
נטמאו שתים החיצונות
אם היתה האמצעית גדולה
נותן לזו כדי שפיתה מכאן ולזו כדי שפיתה מכאן
והשאר טהור
ואם היתה קטנה הכל טמא
נטלה האמצעית
אם יכול לשפות עליה יורה גדולה טמאה
החזירה טהורה
מרחה בטיט
מקבלת טמאה משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה


(ד) שתי אבנים שעשאן כירה
ונטמאו
סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן
חציה שלזו טמאה וחציה טהורה וחציה שלזו טמאה וחציה טהורה
נטלו טהורות חזרו אלו לטמאתן