מסכת כלים

המשנה כדרכה

פרק כו

1א
(א) סנדל עמקי וכיס שלשנצות
רבי יהודה אומר אף כפיפה מצרית
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף סנדל לדיקי כיוצא בהן
הרי אלו מטמאין ומטהרין שלא באמן
אמר רבי יוסי והלא
כל הכלים מטמאין ומטהרין שלא באמן
אבל אלו אף על פי שהן מתרין
טמאין שההדיוט יכול להחזירם
לא אמרו אלא בכפיפה מצרית
שאף האמן אינו יכול להחזירה

1ב
A (ב) כיס שלשנצות שנטלו שנציו טמא
נפשט טהור
טלה עליו את המטלת מלמטן טמא
B כיס לתוך כיס שנטמא אחד מהן במשקה
לא נטמא חברו

1ג
A צרור המרגלית טמא
B צרור המעות
רבי אליעזר מטמא
וחכמים מטהרים

2א
(ג) כף לוקטי קוצים טהורה
הזוז והברכיר טמאין
והשרוולים טמאין
והפרקלימין טהורין
וכל בית אצבעות טהורות
חוץ משלקיצין
מפני שהיא מקבלת את האוג
נקרעה
אם אינה מקבלת את רב האוג טהורה

2ב
(ד) סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותקנה
טמא מדרס
נפסקה שניה ותקנה טהור מן המדרס
אבל טמא מגע מדרס
לא הספיק לתקן את הראשונה
עד שנפסקה שניה טהורה
נפסק עקבו נטל חטמו או שנחלק לשנים
טהור
סולים שנפסק מכל מקום טהור
מנעל שנפחת
אם אינו מקבל את רב הרגל טהור
מנעל שעל האמום
רבי אליעזר מטהר
וחכמים מטמאים

2ג
כל חמתות צרורות טהורות
חוץ משלערביין
רבי מאיר אומר
צרור שעה טהורות צרור עולם טמאות
רבי יוסי אומר
כל חמתות צרורות טהורות

3א
A (ה) אלו עורות טמאין מדרס
עור שחשב עליו לשטיח
עור סקרטיא עור קטבליא עור החמר
עור הכתן עור הכתף עור הרופא
עור העריסה עור הלב שלקטן
עור הכר עור הכסת מדרס
B עור הסרוק עור הסורק
רבי אליעזר אומר מדרס
וחכמים אומרים טמא מת

3ב
A (ו) עב כסות ותכריך כסות מדרס
B עב ארגמן ותכריך ארגמן
בית שמאי אומרים מדרס
ובית הלל אומרים טמא מת

3ג
עור שעשאו חפוי לכלים טהור
למשקלות טמא
רבי יוסי מטהר משום אביו

4א
(ז) כל מקום שאין חסרון מלאכה
מחשבה מטמאתן
וכל מקום שיש חסרון מלאכה
אין מחשבה מטמאתן אלא העצבה

4ב
(ח) עורות בעל הבית
מחשבה מטמאתן
ושלעבדן אין מחשבה מטמאתן
שלגנב מחשבה מטמאתן
ושלגזלן אין מחשבה מטמאתן
רבי שמעון אומר חלוף הדברים
שלגזלן מחשבה מטמאתן
ושלגנב אין מחשבה מטמאתן
מפני שלא נתיאשו הבעלים

4ג
(ט) עור שהוא טמא מדרס
וחשב עליו לרצועות ולסנדלין
כיון שנתן בו את האזמל טהור
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים
עד שימעטנו פחות מחמשה טפחים
רבי אלעזר בר צדוק אומר
אף העושה מטפחת מן העור טמאה
ומן הכסת טהורה