1א
A (א) הכרים והכסתות
והשקין והמרצופין
שנפחתו
הרי אלו טמאים מדרס
B הקלסטר ארבעת קבין
התרמל חמשת קבין
הכריתית סאה החמת שלשבעת קבין
רבי יהודה אומר
אף הרבצל והמזודה כל שהן
הרי אלו טמאין מדרס
וכלם שנפחתו טהורים
מפני שבטל העקר ובטלה הטפלה | 1ב
A (ב) חמת חלילין
טהורה מן המדרס
B ערבת פיסונות
בית שמאי אומרים מדרס
ובית הלל אומרים טמא מת | 1ג
A ערבה משני לג ועד תשעה קבין
שנסדקה
טמאה מדרס
הניחה בגשמים ונתפחה
טמאה טמא מת
בקדים ונסדקה מקבלת מדרס
זה חמר בשירי כלי עץ מבתחלתן
B וחמר בשירי כלי נצרים מבתחלתן
שמתחלתן אינם מקבלים טמאה
עד שיתחסמו
נתחסמו
אף על פי שנשרו שפתותיהן כל שהן
טמאין |
2א
A (ג) מקל שעשאו (בית) יד לקרדם
חבור לטמאה בשעת מלאכה
B הדיוסטר חבור לטמאה בשעת מלאכה
קבעו בכלונס טמא ואינו חבור לו
עשה בו דיוסטר אין טמא אלא צרכו
C כסא שקבעו בכלונס
טמא ואינו חבור לו
עשה בו כסא אין טמא אלא מקומו
קבעו בקורת בית הבד טמא ואינו חבור לה
עשה בראשה כסא טהור
מפני שאומרין לו
עמד ונעשה את מלאכתנו | 2ב
(ד) ערבה גדולה
שנפחתה מלקבל רמונים
והתקינה לישיבה
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין עד שיקצע
עשאה אבוס לבהמה
אף על פי שקבעה בכתל טמאה | 2ג
A (ה) כפת שקבעו בנדבך
קבעו ולא בנה עליו
בנה עליו ולא קבעו
טמא
קבעו ובנה עליו טהור
B מפץ שנתנו על גבי הקורות
קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה
נתן עליו את המעזיבה ולא קבעו
טמא
קבעו ונתן עליו את המעזיבה טהור
C קערה שקבעה בשדה תבה ומגדל
כדרך קבלתה טמאה
שלא כדרך קבלתה טהורה |
3א
(ו) סדין שהוא טמא מדרס
ועשאו וילון
טהור מן המדרס אבל טמא טמא מת
מאימתי היא טהרתו
בית שמאי אומרים משיתבר
בית הלל אומרים משיקשר
רבי עקיבא אומר משיקבע | 3ב
(ז) מחצלת שעשה לה קנים לארכה
טהורה
וחכמים אומרים עד שיעשה כמין כי
עשאם לרחבה
ואין בין קנה לחברו ארבעה טפחים
טהור
נחלקה לרחבה
רבי יהודה מטהר
וכן המתיר ראשי המעדנין טהורה
נחלקה לארכה
ונשתירו בה שלשה מעדנים שלששה טפחים
טמאה | 3ג
מחצלת מאימתי מקבלת טמאה
משתקנב והיא גמר מלאכתה |