מסכת כלים

פרק טז


(א) כל כלי עץ
שנחלק לשנים
טהור
חוץ משלחן הכפול
ותמחוי המזנון והאפפודין שלבעל הבית
רבי יהודה אומר
אף המגיס וקוד הבבלי כיוצא בהן


כלי עץ מאימתי מקבלין טמאה
המטה והעריסה משישופם בעור הדג
גמר שלא לשוף טמאה
רבי מאיר אומר
המטה משיסרג בה שלשה בתים
(ב) הסלים שלעץ משיחסם ויקנב
ושלתמרה אף על פי שלא קנב מבפנים
טמא שכן מקימין
כלכלה משיחסם ויקנב ויגמר את התלויה
בית הלגינין ובית הכוסות
אף על פי שלא קנב מבפנים
טמא שכן מקימין
(ג) הקנונין הקטנים והקלתות
משיחסם ויקנב
הקנונים הגדולים והסוגין הגדולים
משיעשה שני דורים לרחב שלהם
ים נפה וכברה וכף שלמאזנים
משיעשה דור אחד לרחב שלהן
הקפה משיעשה שתי צפירות לרחב שלה
והערק משיעשה בו צפירה אחת


(ד) כלי עור מאימתי מקבלין טמאה
התרמל משיחסם ויקנב
ויעשה קיחותיו
רבי יהודה אומר משיעשה את אזניו
סקרטיא משיחסם ויקנב
ויעשה את ציצתה
רבי יהודה אומר משיעשה את טבעותיה
קטבליא משיחסם ויקנב
רבי יהודה אומר משיעשה את קיחותיה
הכר והכסת שלעור משיחסם ויקנב
רבי יהודה אומר משיתפרם
וישיר בהם פחות מחמשה טפחים


(ה) פטיליה טמאה וחסינה טהורה


סגניות שלעלין טהורות שלנצרין טמאות


חותל שהוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו טמא
ואם אינו יכול עד שיקרענו
או עד שיתירנו טהור


(ו) קסיה
שלזורי גרנות
שלהולכי דרכים
שלעושי פשתן
טמאה
אבל שלצבעין ושלנפחים טהורה
רבי יוסי אומר
אף שלגרוסות כיוצא בהן
זה הכלל
העשוי לקבלה טמא מפני הזעה טהור


(ז) המלקוט שלבקר והחסום שלו
והמדף שלדבורים והמנפה
הרי אלו טהורין
כסוי שלקפסא טמא כסוי קמטרא טהור
כסוי תבה כסוי טני
והמכבש שלחרש
והכסת שתחת התבה והקמרון שלה
ואנגלין שלספר
בית הנגר בית המנעול ובית המזוזה
ותיק נבלין ותיק כנורות
והאמום שלגודלי מצנפות והמרכוף שלזמר
ורביעית שלאליית וגנוגנת העני
וסמוכות המטה וטפוס שלתפלה
ואמום שלעושה סותות
הרי אלו טהורים
זה הכלל אמר רבי יוסי
כל משמשי משמשיו שלאדם
בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה טמא
וכל שאינו אלא בשעת מלאכה טהור


(ח) תיק הסיף והסכין והפגיון
תיק מספרת ומספרים והתער
תיק מכחול ובית הכחל
תיק מכתב ותרנתק
תיק טבלה וסקרטיא
בית החצים בית הפגושות
הרי אלו טמאים
תיק סמפוניא
בזמן שהוא נותן מלמעלה טמא
מצדו טהור
תיק חלילין
רבי יהודה מטהר
מפני שהוא נותנו מצדו
חפוי האלה הקשת והרמח
הרי אלו טהורין
זה הכלל
העשוי לתיק טמא לחפוי טהור