פרק ט

מסכת בבא בתרא


האומר אם תלד אשתי זכר יטל מנה
ילדה זכר נוטל מנה
נקבה מאתים ילדה נקבה נוטלת מאתים
אם זכר מנה אם נקבה מאתים
וילדה זכר ונקבה
הזכר נוטל מנה והנקבה מאתים
ילדה טמטום אינו נוטל
אם אמר כל מה שתלד אשתי יטל
הרי זה יטל
ואם אין שם יורש אלא הוא
יורש את הכל


(ב) הניח בנים ובנות וטמטום
בזמן שהנכסים מרבים
הזכרים דוחין אותו אצל הנקבות
הנכסין מעטין
הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים


(א) מי שמת והניח בנים ובנות
בזמן שהנכסים מרבים
הבנים יירשו והבנות יזונו
הנכסין מעטין הבנות יזונו
והבנים ישאלו על הפתחים
אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי
אמר רבן גמליאל
רואה אני את דברי אדמון


A
(ו) שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים
ושיר קרקע כל שהוא מתנתו קימת
לא שיר קרקע כל שהוא אין מתנתו קימת
לא כתב בה שכיב מרע
הוא אומר שכיב מרע היה
והן אומרים בריא היה
צריך להביא ראיה שהיה שכיב מרע
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
המוציא מחברו עליו הראיה
B
(ז) המחלק נכסיו על פיו
רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסכן
נכסים שיש להן אחריות
נקנין בכסף ובשטר ובחזקה
ושאין להן אחריות אינן נקנין
אלא במשיכה
אמרו לו מעשה באמן שלבני רוכל
שהיתה חולה ואמרו תנו כבינתי לבתי
והיא בשנים עשר מנה
ומתה וקימו את דבריה
אמר להן בני רוכל תקברם אמם
וחכמים אומרים בשבת דבריו קימין
מפני שאינו יכול לכתוב
אבל לא בחל
כיוצא בו זכין לקטן ואין זכין לגדול
רבי יהושע אומר
לקטן אמרו קל וחמר לגדול


A
האחין שעשו מקצתן שושבינות
בחיי האב
חזרה השושבינות
חזרה לאמצע
שהשושבינות נגבית בבית דין
אבל השולח לחברו כדי יין וכדי שמן
אינן נגבין בבית דין
מפני שהן גמילות חסדים
B
(ה) השולח סבלונות לבית חמיו
שלח שם מאה מנה
ואכל שם סעודת חתן אפלו בדינר
אינן נגבין
לא אכל שם סעודת חתן
הרי אלו נגבין
שלח סבלונות מרבין
שיחזרו עמה לבית בעלה
הרי אלו נגבין
סבלונות מעטין שתשתמש בהן בבית אביה
אינן נגבין


A
(ג) הניח בנים גדולים וקטנים
השביחו הגדולים את הנכסים
השבחו לאמצע
אם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא
הרי אנו עושים ואוכלין
השביחו לעצמן
וכן האשה שהשביחה את הנכסים
השביחה לאמצה
אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי
הרי אני עושה ואוכלת השביחה לעצמה
B
(ד) האחין השתפין
שנפל אחד מהן לאמנות
נפל לאמצע
חלה ונתרפא נתרפא משלעצמו


(י) נפל הבית עליו ועל אמו
אלו ואלו מודים שיחלקו
אמר רבי עקיבא
מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן
אמר לו בן עזאי
על החלוקין אנו מצטערין
אלא שבאת לחלוק עלינו את השוין


(ט) נפל הבית עליו ועל אשתו
יורשי הבעל אומרים האשה מתה ראשונה
ואחר כך מת הבעל
יורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון
ואחר כך מתה האשה
בית שמאי אומרים יחלקו
ובית הלל אומרים הנכסים בחזקתן
כתבה בחזקת יורשי הבעל
נכסים הנכנסים והיוצאין עמה
בחזקת יורשי האב


(ח) נפל הבית עליו ועל אביו
או עליו ועל מורישיו
והיתה עליו כתבת אשה ובעל חוב
יורשי האב אומרים הבן מת ראשון
ואחר כך מת האב
בעלי החוב אומרים האב מת ראשון
ואחר כך מת הבן
בית שמאי אומרים יחלקו
ובית הלל אומרים הנכסים בחזקתן