פרק ה

מסכת בבא בתרא

1ג
(ב) המוכר את החמור לא מכר את כליו
נחום המדי אומר מכר את כליו
רבי יהודה אומר
פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין
כיצד
היה חמור לפניו וכליו עליו ואמר לו
מכר לי חמורך זה הרי כליו מכורין
חמורך הוא אין כליו מכורין

1ב
מכר את הקרון לא מכר את הפרדות
מכר את הפרדות לא מכר את הקרון
מכר את הצמד לא מכר את הבקר
מכר את הבקר לא מכר את הצמד
רבי יהודה אומר
הדמים מודיעין
כיצד
אמר לו מכר לי את צמדך במאתים זוז
הדבר ידוע שאין הצמד במאתים זוז
וחכמים אומרים אין הדמים ראיה

1א
(א) המוכר את הספינה
מכר את התרן ואת הנס ואת העוגין
ואת כל המנהיגין אותה
אבל לא מכר לא את העבדים
ולא את המרצופין ולא את האנתיקי
ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה
הרי כלן מכורין

2ג
מכר כורת מכר דבורים
מכר שובך מכר יונים

2ב
מכר אשפה מכר זבלה
מכר בור מכר מימיו

2א
(ג) המוכר את החמור מכר את הסיח
מכר את הפרה לא מכר את בנה

3ג
(ה) המוכר ראש בהמה גסה
לא מכר את הרגלים
מכר את הרגלים לא מכר את הראש
מכר את הקנה לא מכר את הכבד
מכר את הכבד לא מכר את הקנה
אבל בדקה מכר את הראש
מכר את הרגלים
מכר את הרגלים לא מכר את הראש
מכר את הקנה מכר את הכבד
מכר את הכבד לא מכר את הקנה

3ב
(ד) הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו
הרי זה לא קנה קרקרע
רבי מאיר אומר קנה קרקע
הגדילו לא ישפה והעולה מן הגזע שלו
ומן השרשים שלבעל הקרקע
ואם מתו אין לו קרקע
קנה שלשה קנה קרקע הגדילו ישפה
והעולה מן הגזע ומן השרשין שלו
ואם מתו יש לו קרקע

3א
הלוקח פרות שובך מחברו
מפריח ברכה הראשונה
פרות כורת נוטל שלשה נחילין ומסרס
חלות דבש מניח שתי חלות
זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות

4ג
הלוקח פשתן מחברו
הרי זה לא קנה
עד שיטלטלנו ממקום למקום
ואם היה במחבר לקרקע ותלש כל שהוא
קנה

4ב
(ז) המוכר פרות לחברו
משך ולא מדד
קנה
מדד ולא משך
לא קנה
אם היה פקח שוכר את מקומן

4א
(ו) ארבע מדות במוכרין
מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות
הלוקח יכול לחזור בו
רעות ונמצאו יפות המוכר יכול לחזור בו
רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות
אין אחד מהם יכול לחזור בו
שחמתית ונמצאת לבנה
לבנה ונמצאת שחמתית
עצים שלזית ונמצאו שלשקמה
שלשקמה ונמצאו שלזית
יין ונמצא חמץ חמץ ונמצא יין
שניהם יכולין לחזור בהן

5ג
A (י) הסיטון מקנח מדותיו
אחת לשלשים יום
ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש
רבן שמעון בן גמליאל אומר חלוף הדברים
B החנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת
וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת
ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל
(יא) אמר רבן שמעון בן גמליאל
במה דברים אמורים בלח
אבל ביבש אינו צריך
C וחיב להכריע לו טפח
היה שוקל לו עין בעין
נותן לו גרומיו אחד לעשרה בלח
ואחד לעשרים ביבש
מקום שנהגו למוד בדקה לא ימד בגסה
בגסה לא ימד בדקה
למחוק לא יגדש לגדוש לא ימחק

5ב
(ט) השולח את בנו אצל החנוני
ופנדיון בידו
ומדד לו באסר שמן
ונתן לו את האסר
שבר את הצלוחית ואבד את האסר
החנוני חיב
רבי יהודה פוטר
שעל מנת כן שלחו
ומודים חכמים לרבי יהודה
בזמן שהצלוחית ביד התינוק
ומדד החנוני לתוכה
החנוני פטור

5א
A (ח) המוכר יין ושמן לחברו
והוקרו או שהוזלו
אם עד שלא נתמלאת המדה למוכר
משנתמלאת המדה ללוקח
B ואם היה סרסור ביניהן
נשברה החבית נשברה לסרסור
C וחיב להטיף לו שלש טפין
הרכינה ומצה הרי הוא שלמוכר
והחנוני אינו חיב להטיף לו שלש טפין
רבי יהודה אומר
ערב שבת עם חשכה פטור