מסכת בבא בתרא | המשנה כדרכה | פרק ד | |
| 1א (א) המוכר את הבית לא מכר את היציע ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור (ב) לא את הבור ולא את הדות אף על פי שכתב לו עמקא ורומא וצריך לקח לו דרך דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אינו צריך לקח לו דרך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך לקח לו דרך מכרן לאחר רבי עקיבא אומר אינו צריך לקח לו דרך וחכמים אומרים צריך לקח לו דרך | 1ב | ||
| 2א (ד) המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה שלחצר | 2ב | 2ג | |
| 3א (ח) המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצרכה ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו ואת התבואה שהיא מחברת לקרקע ואת מחצת הקנים שהיא פחותה מבית רבע ואת השומרה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מרכב ואת בתולת השקמה (ט) אבל לא מכר לו את האבנים שאינן לצרכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את מחצת הקנים שהיא בית רבע ולא את השומרה שהיא עשויה בטיט ולא את החרוב המרכב ולא את סדן השקמה ולא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חרבין בין ישובין וצריך לקח לו דרך דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אינו צריך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך לקח לו דרך מכרן לאחר רבי עקיבא אומר אינו צריך לקח לו דרך וחכמים אומרים צריך לקח לו דרך במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כלם | 3ב האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכלם המחזיק בנכסי הגר החזיק בשדה החזיק בכלם המקדיש את השדה הקדיש את כלם רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא את החרוב המרכב ואת סדן השקמה | ||