1א
A (א) שבועת הפקדון
נוהגת באנשים ובנשים
ברחוקים ובקרובים
בכשרים ובפסולים
בפני בית דין
ושלא בפני בית דין מפי עצמו
B ומפי אחרים
אינו חיב עד שיכפר בו בבית דין
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
בין מפי עצמו בין מפי אחרים
כיון שכפר בו חיב
C וחיב על זדון השבועה
ועל שגגתה עם זדון הפקדון
ואינו חיב על שגגתה
ומה הוא חיב על זדונה
אשם בכסף שקלים | 1ב
(ב) שבועת הפקדון
כיצד
אמר לו תן לי פקדוני שיש לי בידך
שבועה שאין לך בידי או שאמר לו אין לך בידי
משביעך אני ואמר אמן הרי זה חיב |
2א
A השביע עליו חמשה פעמים
בין בפני בית דין ובין שלא בפני בית דין וכפר
חיב על כל אחת ואחת
אמר רבי שמעון מה הטעם מפני שיכול לחזור ולהודות
B (ג) היו חמשה תובעין אותו
אמרו לו תן לנו פקדון שיש לנו בידך
שבועה שאין לכם בידי אינו חיב אלא אחת
שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חיב על כל אחת ואחת
רבי אליעזר אומר עד שיאמר שבועה באחרונה
רבי שמעון אומר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד | 2ב
A תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבדה שיש לי בידך
שבועה שאין לך בידי אינו חיב אלא אחת
שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה
חיב על כל אחת ואחת
B תן לי חטין ושעורין וכסמים שיש לי בידך
שבועה שאין לך בידי אינו חיב אלא אחת
שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכסמין
חיב על כל אחת ואחת
רבי מאיר אומר
אפלו אמר חטה ושעורה וכסמת חיב על כל אחת ואחת
|
3א
(ד) אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי
משביעך אני ואמר אמן חיב
רבי שמעון פוטר
שאינו משלם קנס על פי עצמו
אמרו לו
אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו
משלם בשת ופגם על פי עצמו | 3ב
A (ה) גנבת את שורי
והוא אומר לא גנבתי
משביעך אני ואמר אמן חיב
גנבתי
אבל לא טבחתי ולא מכרתי
משביעך אני ואמר אמן פטור
B המית שורך את שורי
והוא אומר לא המית
משביעך אני ואמר אמן חיב
המית שורך את עבדי
והוא אומר לא המית
משביעך אני ואמר אמן פטור
C אמר לו חבלת בי ועשית בי חבורה
והוא אומר
לא חבלתי ולא עשיתי בך חבורה
משביעך אני ואמר אמן חיב
אמר לו עבדו
הפלת את שני וסמית את עיני
והוא אומר לא הפלתי ולא סמיתי
משביעך אני ואמר אמן פטור
זה הכלל
כל המשלם על פי עצמו חיב
ושאינו משלם על פי עצמו פטור |