פרק ט

מסכת סנהדרין

1ג
המכה את חברו
בין באבן בין באגרוף
ואמדוהו למיתה
והקל ממה שהיה
ולאחר מכאן הכביד ומת
חיב
רבי נחמיה אומר
פטור שרגלים לדבר

1ב
A ואלו הן הנהרגים
הרוצח ואנשי עיר הנדחת
B רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל
וכבש עליו לתוך המים או לתוך האור
ואינו יכול לעלות משם ומת חיב
דחפו לתוך המים או לתוך האור
ויכול לעלות משם ומת פטור
שסה בו את הכלב שסה בו את הנחש פטור
השיך בו את הנחש
רבי יהודה מחיב וחכמים פוטרין

1א
A (א) ואלו הן הנשרפין
הבא על האשה ובתה
ובת כהן שזנתה
B יש בכלל אשה ובתה
בתו ובת בתו ובת בנו
ובת אשתו ובת בתה ובת בנה
חמותו ואם חמותו ואם חמיו

2ג
A אבל נתכון להכות על מתניו
והיה בה כדי להמית על מתניו
והלכה לה על לבו ומת
חיב
B נתכון להכות את הגדול
והיה בה כדי להמית את הגדול
והלכה לה על הקטן ומת
חיב
רבי שמעון אומר
אפלו נתכון להרוג את זה והרג את זה
פטור

2ב
A נתכון להכותו על מתניו
ולא היה בה כדי להמית על מתניו
והלכה לה על לבו
והיה בה כדי להמית על לבו ומת פטור
נתכון להכותו על לבו
והיה בה כדי להמית על לבו
והלכה לה על מתניו
ולא היה בה כדי להמית על מתניו ומת
פטור
B נתכון להכות את הגדול
ולא היה בה כדי להמית את הגדול
והלכה לה על הקטן
והיה בה כדי להמית את הקטן ומת פטור
נתכון להכות את הקטן
והיה בה כדי להמית את הקטן
והלכה לה על הגדול
ולא היה בה כדי להמית את הגדול ומת
פטור

2א
(ב) נתכון להרוג את הבהמה והרג את האדם
לנכרי והרג את ישראל
לנפלים והרג את בן קימא
פטור

3ג
(ד) מי שנתחיב בשתי מיתות בית דין
נדון בחמורה
עבר עברה שיש בה שתי מיתות
נדון בחמורה
רבי יוסי אומר
נדון בזקה הראשונה שבאה עליו

3ב
כל חיבי מיתות שנתערבו זה בזה
נדונין בקלה
הנסקלין בנשרפין
רבי שמעון אומר
נדונין בסקילה שהשרפה חמורה
וחכמים אומרים
נדונין בשרפה שהסקילה חמורה
אמר להן רבי שמעון
אלו לא היתה שרפה חמורה
לא נתנה לבת כהן שזנתה
אמרו לו אלו לא היתה סקילה חמורה
לא נתנה למגדף ולעובד עבודה זרה
הנהרגין בנחנקין
רבי שמעון אומר בסיף
וחכמים אומרים בחנק

3א
(ג) רוצח שנתערב באחרים
כלן פטורין
רבי יהודה אומר
כונסין אותן לכפה

4ג
A כהן ששמש בטמאה
אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין
אלא פרחי כהנה מוציאין אותו חוץ לעזרה
ומפציעין את מוחו בגזרין
B זר ששמש במקדש
רבי עקיבא אומר בחנק
וחכמים אומרים בידי שמים

4ב
(ו) הגונב את הקסוה
והמקלל בקוסם
והבועל ארמית
קנאין פוגעין בו

4א
A (ה) מי שלקה ושנה
בית דין מכניסים אותו לכפה
ומאכילין אותו שעורין עד שכרסו מתבקעת
B ההורג נפש שלא בעדים
מכניסין אותו לכפה
ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ