פרק ו

מסכת סנהדרין

(א) נגמר הדין מוציאין אותו לסקלו

1ג
A (ד) בית הסקילה היה גבוה שתי קומות
B אחד מן העדים דוחפו על מתניו
נהפך על לבו הופכו על מתניו
אם מת בה יצא
ואם לאו השני נוטל את האבן
ונותנה על לבו
אם מת בה יצא
ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר
יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו
ויד כל העם באחרנה

1ב
A (ב) היה רחוק מבית הסקילה
כעשר אמות
אומרים לו התודה
שכן דרך המומתין מתודין
שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא
שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע
בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל
ותן לו תודה וגומר ויען עכן את יהושע
ויאמר אמנה
אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וגומר
ומנין שכפר לו ודויו
שנאמר ויאמר יהושע
מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה
היום הזה אתה עכור
ואי אתה עכור לעולם הבא
ואם אינו יודע להתודות אומרים לו
אמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי
רבי יהודה אומר אם היה יודע שהוא מזמם
אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי
חוץ מעון זה
אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומרין כך
כדי לנקות את עצמן
B (ג) היה רחוק מבית הסקילה
ארבע אמות
מפשיטין אותו את בגדיו
האיש מכסין אותו מלפניו
והאשה מלפניה ומאחריה
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים האיש נסקל ערם
ואין האשה נסקלת ערמה

1א
A בית הסקילה היה חוץ לבית דין
שנאמר הוצא את המקלל
B אחד עומד על פתח בית דין
והסודרין בידו
ואדם אחד רוכב הסוס רחוק ממנו
כדי שיהא רואהו
אומר אחד יש לי ללמד עליו זכות
הלה מניף בסודרין
והסוס רץ ומעמידו
ואפלו הוא אומר
יש לי ללמד על עצמי זכות
מחזירין אותו אפלו ארבעה וחמשה פעמים
ובלבד שיש ממש בדבריו
מצאו לו זכות פטרוהו
ואם לאו יוצא לסקל
והכרוז יוצא לפניו
איש פלוני בן פלוני יוצא לסקל
על שעבר עברה פלונית
ופלוני ופלוני עדיו
כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו

2ג
כיצד תולין אותו
משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה
ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו
ותולה אותו
רבי יוסי אומר
הקורה מטה על הכתל
ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין
ומתירין אותו מיד

2ב
האיש תולין אותו פניו כלפי העם
והאשה פניה כלפי העץ
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
האיש נתלה ואין האשה נתלית
אמר להן רבי אליעזר
והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון
אמרו לו שמונים נשים תלה
ואין דנין שנים ביום אחד

2א
כל הנסקלין נתלין דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים אינו נתלה
אלא המגדף והעובד עבודה זרה

3ג
ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו
עובר בלא תעשה
הלינו לכבודו
להביא לו ארון ותכריכים
אינו עובר עליו

3ב
(ה) אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער
שכינה מה הלשון אומרת
כביכול קלני מראשי
קלני מזרועי
אם כן המקום מצטער
על דמם שלרשעים שנשפך
קל וחמר על דמן שלצדיקים

3א
ואם לן עובר עליו בלא תעשה שנאמר
לא תלין נבלתו על העץ
כי קבור תקברנו ביום ההוא
כי קללת אלהים תלוי וגומר
כלומר מפני מה זה תלוי
מפני שברך את השם
ונמצא שם שמים מתחלל

4ג
ולא היו מתאבלין אבל אוננין
שאין אנינות אלא בלב

4ב
(ו) נתעכל הבשר מלקטין את העצמות
וקוברין אותן במקומן
והקרובים באים ושואלין בשלום הדינים
ובשלום העדים
כלומר
שאין בלבנו עליכם כלום שדין אמת דנתם

4א
ולא היו קוברין אותו
בקברות אבותיו
אלא שני בתי קברות
היו מתקנין לבית דין
אחד לנהרגין ולנחנקין
ואחד לנסקלין ולנשרפין